בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

יותר מנמני וזהבי, יותר משאראס ופארקר, יותר מכל דבר

עבור טייריס רייס זה היה הרגע הגדול בחייו. אחרי שנזכרתי בדרבי ה־3–2, בנס ז'לגיריס ובאליפויות הכדורגל, הבנתי שזה גם הרגע שלי

9תגובות

כשהתמונה התבהרה, כשהרגע התבהר - ריחמתי על טייריס רייס. דקה לסיום ההארכה בגמר היורוליג, בפלוס 8 ובזמן שריקי היקמן עמד על קו העונשין, רייס צעד לבדו בחצי המגרש של מכבי, שם את ידיו על הראש והביט לעבר הדבוקה הצהובה האדירה שקפצה, שרה, שאגה והניפה כאיש אחד - כיישות אחת. מתחת לידיים של רייס ריצדה מחשבה אחת באור נאון מהבהב: "זה הרגע הכי גדול בקריירה שלי, זה הרגע הכי גדול בחיים שלי". ריחמתי עליו כי בניגוד לאוהדים לעברם הביט, לא היה לו למה להשוות את הרגע הזה. כמו רבים ביציע, כשהתקבל האישור מאלוהי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#