הבלוג הצהוב

יותר מנמני וזהבי, יותר משאראס ופארקר, יותר מכל דבר

עבור טייריס רייס זה היה הרגע הגדול בחייו. אחרי שנזכרתי בדרבי ה־3–2, בנס ז'לגיריס ובאליפויות הכדורגל, הבנתי שזה גם הרגע שלי

תמיר כהן
מילאנו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמיר כהן
מילאנו

כשהתמונה התבהרה, כשהרגע התבהר - ריחמתי על טייריס רייס. דקה לסיום ההארכה בגמר היורוליג, בפלוס 8 ובזמן שריקי היקמן עמד על קו העונשין, רייס צעד לבדו בחצי המגרש של מכבי, שם את ידיו על הראש והביט לעבר הדבוקה הצהובה האדירה שקפצה, שרה, שאגה והניפה כאיש אחד - כיישות אחת. מתחת לידיים של רייס ריצדה מחשבה אחת באור נאון מהבהב: "זה הרגע הכי גדול בקריירה שלי, זה הרגע הכי גדול בחיים שלי". ריחמתי עליו כי בניגוד לאוהדים לעברם הביט, לא היה לו למה להשוות את הרגע הזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ