הבלוג הצהוב

יום הזיכרון לזיכרון

הדייט של פניי עם הבטון באיצטדיון נתניה העלים מזכרוני את ההפסד לבאר שבע, וסיכם עונה טראומטית וחסרת זהות עבור מכבי ת"א, אותה עדיף אולי לשכוח. הצלקת שנותרה תזכיר מדי יום שמדובר בצרות של מכביסטים

תמיר כהן
תמיר כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תמיר כהן
תמיר כהן

הדבר הראשון שאני זוכר זה ששאלתי מי כבש. הם אמרו שקיארטנסון. שאלתי מי בישל. מה הדקה. אם אנחנו טובים. ואם יש סיכוי לתת להם ארבע כדי שתהיה להם כוכבית על האליפות. לא זוכר איך ואם הם ענו לי על השאלות האלה. הדבר הבא שאני זוכר זה את היס"מניק שהבטיח שאני יכול לחזור ליציע. אני רק רוצה שהפרמדיק יבדוק אותך, הוא אמר. שאלתי אותו מה כבר קרה, עד כמה זה רציני, מה הבעיה שאפגוש אותו ביציע ואיך לעזאזל ירדתי 250 מדרגות ואני לא זוכר את זה. לי זה לא הרגיש רציני, לא כאב לי, לא פחדתי, רק רציתי לחזור ליציע. שוכנעתי להתפנות למיון רק אחרי שצילמו והציגו לי את הפנים החדשות שלי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ