בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

אין זמן להתאבל, גם אחרי אחד ההפסדים הכואבים ביותר

יש משהו מאוד בודד בלהיות עצוב בגלל משחק כדורגל: אתה נראה כאילו אתה מתאבל על מישהו ואנשים אומרים לך למצוא חיים. כשאתה ביציע אתה יכול לספוג הכל, אבל את ההפסד בגמר הגביע ראיתי בנייד, בזמן חתונה של חבר

3תגובות
אחד ההפסדים הכואבים ביותר, יותר מכל דרבי. שחקני מכבי תל אביב בגמר הגביע
שרון בוקוב

יש משהו מאוד בודד בלהיות עצוב בגלל משחק כדורגל, בגלל קבוצת כדורגל, בגלל חיים מלאי אהבה לכדורגל. כלפי חוץ אתה נראה כאילו אתה מתאבל על מישהו; אתה נראה כואב, אתה נראה פצוע, אתה נראה חסר אונים, חסר חשק. וזה בולט ממרחק. אנשים ניגשים לשאול מה קרה, איך אפשר לעזור, מדמיינים את הנורא מכל. ואתה, נבוך, יודע שלא משנה איך תספר שכואב לך פיזית בגלל הפסד בפנדלים בגמר גביע - הם ינחרו בבוז, יצחקו, יהדפו את האבל ויהפכו אותו לתחמושת נגדך - יגידו שאתה צריך חיים, פרופורציות, שתגיד תודה שאלו הצרות שלך, שאתה צריך...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#