בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

קודם קפריסין, אחר כך אירופה

ניצחון של מכבי ת"א הערב על אפואל ניקוסיה ואפשר להתחיל לחלום על כדורגל יוקרתי יותר. כזה שהולם את הקבוצה שבנה ג'ורדי קרויף

2תגובות

הראש חושב אפואל בניקוסיה, רואה הפועל חיפה בקרית אליעזר ונזכר בפרנקפורט בבלומפילד. נזכר ב-1,500 אוהדים גרמנים שפשוט עומדים ומוחאים כפיים לשחקני מכבי. אוהדים שפשוט יודעים להעריך. שפשוט אוהבים כדורגל. אתה רואה את איתן טיבי עושה עוד טעות מול קוראץ׳, את יצחקי מחמיץ עוד הזדמנות מול קאלה ואתה מבין כמה המשחק בניקוסיה חשוב. כמה המשחק הזה יכול לחשוף אותך לעוד אירופה. עוד איכות. עוד כדורגל טהור שסבלת כל כך הרבה כדי להגיע אליו.

אתה עוצם עיניים ומבין באילו מגרשים נוכל להתארח השנה. אתה צופה במכבי כנראה במשחק האחרון שלה בקרית אליעזר ומדמיין מקום אחר, טוב יותר. יוקרתי יותר. הולם יותר את הקבוצה שהמאסטרו ההולנדי בנה לך בשנתיים האחרונות. אתה מדמיין תהלוכת אוהדים מהכיכר המרכזית בעיר אירופית קרירה, צעיפים צהובים על פסלי ניצחון, בירה בידיים, הילד על הכתפיים. אתה לא מדמיין כדורגל אירופי, אתה מדמיין את הקבוצה שלך משחקת כדורגל אירופי. ואתה מבין שהחלום הזה עובר במקום שמפריד בינך לבין אירופה: קפריסין.

ואז אתה חוזר לרגע לקרית אליעזר כי איתן טיבי וחואן פאבלו הוסיפו לך עוד כמה שערות לבנות (איפה הרוטציה בהקשר של השניים האלה?). אך בסופו של דבר אתה יוצא מהקריה עם אותו 1-3 של העונה שעברה. מהמשחק הזה אתה לוקח בעיקר את התוצאה. לא במובן של עוד שלוש נקודות (שהתבררו כחמש הודות לשבחון, מוסא, אבו זייד ומנשרוב מרמת השרון שגמלו למכבי טובה תחת רעה) אלא בבסיס התוצאה - ה-1-3. 1-3 זו התוצאה שמייצגת את מכבי תל אביב בחודש האחרון: ההגנה שלה שווה שער בכל משחק וההתקפה - בעיקר בגלל יותר מדי החמצות - שווה שלושה שערים. גם בלי אלי חכמון. זאת תוצאה שאפשר להשיג גם בניקוסיה.

ניר קידר שרון בוקוב

המשחק בניקוסיה יכול להיות הגרסה הצהובה למנצ׳סטר יונייטד של הירוקים ולמילאן של האדומים. לא מבחינת סדר הגודל של הקבוצה אותה פוגשים באצטדיון ה-GSP, אלא בדרך שזה מסמל עבור המועדון. טביעת הרגל של מכבי צריכה להיחקק דווקא באי השכן כי בניצחונות על הצרפתים והגרמנים מכבי באה מעמדה שהיא לא מכירה - מלמטה. כאן מכבי חוזרת למקום שמרגיש לה הכי טבעי כשהיא משחקת בליגה – עמדה בה היא מחפשת רק ניצחון, עמדה בה הפסד לא מתקבל בהבנה. עמדה ממנה היא בדרך כלל יוצאת עם שלוש נקודות. אבל עכשיו הגיעה העת להמיר את העמדה הזאת משקל לאירו.

להיות אוהד מכבי תל אביב זאת בעיקר תפישה. תפישה במסגרתה לא משנה באיזה מקום אתה, או כמה גרוע הסגל, זאת מכבי ועוד 11, 13 או 15. מאז הניצחון על פ.צ ולטה באוגוסט 1992, בבכורה האירופית שלה, קבוצת הכדורגל מעבירה לאוהדים שיעור מבוא ב"החיים עם סתירות פנימיות".

איך יכול להיות שהגנום של המועדון הזה מתבסס על ניצחון, בכל מחיר, בתוצאה כמה שיותר גבוהה בכל מפעל בו הם שיחקו ב-80 השנים הראשונות (שתי אליפויות אסיה!), אבל באירופה הפסדים מתקבלים בהבנה. את הסתירה הזאת מכבי מתחילה לבטל בקמפיין הנוכחי. ניצחון בקפריסין, הצגה מול בורדו בבלומפילד (אצל מכבי אין דבר כזה משחק חסר חשיבות), הגרלה טובה בשלב הבא ואפשר להתחיל לצמצם פערים מול הצהובים מהכדורסל. לצערנו, חבורת האמריקאים של דיוויד בלאט הופכת את זה לקצת יותר פשוט.

ניר קידר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#