פיצוץ הדרבי: לא משחקים, שוברים את הכלים

שתי שליפות היו לערן זהבי אמש: ה"פיו-פיו" והקריאה לרדת מהמגרש. הראשונה היתה מיותרת, אך השנייה חדה ומבריקה. בדיוק כמוהו

תמיר כהן
תמיר כהן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תמיר כהן
תמיר כהן

האינסטינקטים של ערן זהבי הופכים אותו למה שהוא: חד, מדויק, קטלני, כדורגלן גדול. הפעולות שהוא עושה באופן אוטומטי, כמו מכונה עם מנעד רחב של מהלכים מתוכנתים, הפכו אותו לכדורגלן מפתיע, מעניש, אחד הגדולים שהיו פה. שני רגעים אינסטנקטיביים היו לזהבי אתמול בדרבי שלא במהלך המשחק – זמן שכדורגלן לא אמור להצטיין בו במיוחד: ה"פיו-פיו" לעבר שער 5 והקריאה למאמנו להוריד את הקבוצה מהמגרש. בשתי הפעולות הוא לא חשב יותר מדי, הוא פשוט שלף, כי זה מה שהוא עושה, בזה הוא הכי טוב. זה מה שהופך אותו לערן זהבי.

הפיו-פיו לכיוון שער 5 לא היה אחד מהאינסטינקטים המוצלחים של זהבי. למרות שגם אם היה "מכוון" לעבר שער 11 זה לא היה מוריד במאום את עוצמת האיבה שיש לאדומים כלפיו. כך שספק גדול אם יש קשר בין האירוע בדקה ה-22 לבין מה שקרה עשר דקות אחרי, הרי האידיוט שקפץ למגרש לא ידוע כאדם מחושב שאוהב להגיש את הנקמה קרה – זהבי היה פשוט הכי קרוב שאפשר למקום שבו הוא ישב.

לעומת זאת, הקריאה לרדת מהמגרש היתה אחד הרגעים המבריקים של זהבי. היה שם רגע טהור של כדורגל של פעם, של המגרש בבית ספר, של הדשא בשכונה. רגע שבו אי אפשר לשבת בשקט למראה חוסר צדק משווע: "לא משחקים, שוברים את הכלים". לא מדובר בעוד טעות שופט, הרי המשחק – והיופי שלו – מושתת כולו על טעויות. זאת לא עוד טעות, זה מהלך שמאפשר לאידיוט אחד - שמחליט שהקבוצה, או השנאה, חשובה לו יותר מהחופש שלו - לשנות תוצאה ולהשפיע על מאות אלפים. אומרים על קהלים גדולים שהם השחקן ה-12, לא הגיוני ששופט יכניס אוהד אחד ישר לתוך ההרכב ויעניק לו יכולת השפעה גדולה יותר ממה שיהיו לעשרה גילי ורמוטים.

ערן זהבי מחוץ לקווים. פעל, לא חשב יותר מדיצילום: שרון בוקוב

כמו עשרות מהלכים שזהבי עשה בקריירה, המהלך שהגיע אחרי שהוא הבין שהשופט כבר לא יחזור בו וקרא לפאקו אייסטראן להוריד את השחקנים מהמגרש, היה צריך לגמור את המשחק. זה היה מהלך זהבי קלאסי: מהיר, חד וחכם. את התסכול של זהבי אפשר להבין. המהלך הזה היה כל מה שהוא עושה על המגרש ובדרך כלל זה מסתיים בפנים – בתוצאה אותה הוא תכנן ולה הוא קיווה. הוא תפס את הראש כלא מאמין, הוא צודק, הוא יודע שהוא צודק, כולם יודעים שהוא צודק (גם רבים מאוהדי הפועל), אבל התוצאה המיוחלת לא הגיעה.

זהבי צדק. אייסטראן היה צריך להיענות לדרישה שלו ולהוריד את השחקנים מהמגרש או לפחות לשכנע את הג'נרל-מנג'ר שלו שזה מה שצריך לעשות. ג'ורדי היה צריך לקחת דוגמה מהמאמן ההולנדי של אלקמאר שהוריד את הקבוצה שלו אחרי שהשוער שלו הותקף בידי אוהד ובניגוד לזהבי לא ניסה להתגונן, אלא פשוט בעט בו כשהוא שוכב על הדשא. ג'ורדי שמר על הארשת המעונבת והסכים לחידוש המשחק כשאין לו שום ערך ספורטיבי. בהחלטה הזאת ג'ורדי נתן למטומטמים, בין אם הם שחקנים - טל בן חיים והגליץ' - ובין אם אוהדים, את היכולת לגמור למכבי את העונה.


זה אולי אירוני, אבל המטומטמים האלה מנעו אסון גדול יותר. אם המשחק היה מחודש, שחקנים היו יורדים על אלונקה, היציע המעורב בשער 8 היה הופך לקוסובו והעליהום על הכדורגל הישראלי היה מקבל את אם כל הגושפנקות. האוהדים משער 11, בין אם הוסתו על ידי שורה אובארוב ובין אם החליטו את זה באופן "עצמוני", שמו סוף לפארסה שהתחילה אצל אוהד אידיוט, נמשכה אצל אנשי אבטחה שהתרגלו לקבל כסף על כלום והסתיימה אצל שופט נחמד שזה היה פשוט גדול עליו.

זה אמור היה להיות הדרבי האחרון שלי ללא היורש, שצפוי (טפו טפו) להגיח בקרוב. מזל גדול שהוא לא יצא קודם, כי באמת שאין לי שום דרך להסביר את ההיגיון בכך שדווקא פעולות אלימות של אוהדים מטומטמים הן אלה שעשו בסופו של דבר צדק במשחק שנרצה לשכוח.

תגובות