הבלוג הצהוב |

כשהבוס בצהוב-כחול עושה פדיחות בפריים-טיים, השמחה לאיד חוגגת

רק דצמבר, וכבר 20 הפסדים בצהוב-כחול, בכדורגל ובכדורסל. לרעננה ולצ'לסי ולבאר טוביה ולדרושפאקה. המון אנשים אומרים שזה מביך ומשפיל, מגמדים את ההישגים, מעצימים את המשברים. זאת שעתם היפה ביותר, הרי הם יודעים איך זה

תמיר כהן
תמיר כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל בן חיים, גל אלברמן ודור פרץ במהלך המשחק מול פורטו בליגת האלופות
העמסתם קוף על הגב, אומרים להם מכל כיוון, מקום 32 מתוך 32 בכל דירוג אפשריצילום: שרון בוקוב

שלושה חודשים בתוך 2015/16 והעונה הזאת נראית כמו פרק אחד ארוך של "בוס בהסוואה". 20 הפסדים בצהוב-כחול. בכדורגל ובכדורסל. לרעננה ולצ'לסי ולבאר טוביה ולדרושפאקה. בדרגאו ובבלומפילד ובנהריה וביד אליהו. 20 הפסדים. תחילת דצמבר.

ועדיין, ליגת אלופות ומקדימים את באר שבע (לפחות עד לניצחון שלהם אמש). ועדיין, יש סיכוי לטופ 16 והפער מהפועל ירושלים עומד על משחק אחד בלבד. הבוס עדיין לובש צהוב-כחול אך הוא דופק יותר מדי גיחות לפס הייצור בתחפושת של פועל. מבין יותר מדי איך הם מרגישים. אבל זה לא באמת עוזר לו, הוא לא באמת יודע איך מתמודדים. כל הפסד דוקר יותר מקודמו. אחרי כל הפסד הוא לא ישן בלילה ומזיז הצידה את עיתון הספורט ביום למחרת. לא מבין איך ההפסד הכי מובן מכל ההפסדים - ההוא לצ'לסי - הוא זה שהכאיב יותר מכולם. זה שהכניס אותך לדיכאון. שגרם לך לבקש עזרה מאוהד הפועל שיסביר איך אפשר להמשיך לתפקד, לחייך ולהתייחס לילד אחרי הפסד. מי כמוהו יודע.

המון אנשים מנסים לעזור, מנסים להסביר תוך שמחה לאיד שזה נגמר, לגמד את ההישגים ולהעצים את המשברים. זאת שעתם היפה ביותר. מכבי עושה פאדיחות בפריים-טיים ולעזאזל זה שחטפנו בראש מרוח הרפאים שקוראת לעצמה מכבי חיפה או שאנחנו מגרדים ניצחון על וולגוגרד וא.א.ק. הם מכנים את ההופעה בצ'מפיונס "מביכה" ו"משפילה", משווים לאימפריה בתכלת-צהוב מאסטנה ומכים על חטא הלקאת אלישע ו-ולדימיר בקמפיין ה-0-0.

העמסתם קוף על הגב, אומרים להם מכל כיוון, מקום 32 מתוך 32 בכל דרוג אפשרי: מבעיטות לשער, קילומטראז' וספיגת שערים, ועד למספר דקות במצב של שוויון, מספר ויכוחים של שחקן (שרחמנא ליצלן לא שמח להתחלף) וכמות אוהדים שעוזבים לפני הדקה ה-88. אפילו בזמן שלקח לכם להגיע הביתה מהמשחק הביתי אתם מקום אחרון. 32 מ-32 הם אומרים. שוב. ושוב. יזכרו אתכם המון שנים. אה, וזה מביך, ומשפיל, ומביך. והבוס? קשה לו, הוא יודע שאין לו במה להתגאות. הוא עומד בפס הייצור, מזיע, מלוכלך ונבוך (כי זה מביך) ונותן לעובדים להסביר לו מה הוא עושה לא בסדר. כי הם הרי יודעים איך זה. נו, הדבר הזה, שקוראים לו להצליח. לנצח. להיות מכביסט.

שמעון מזרחי על הפארקט ביד אליהו
יד מכוונת שקוראים לה "שימון", "מיטש", "ג'ורדי" או "רוח המועדון" שישיבו את הסדר על כנוצילום: ניר קידר

המון אנשים מנסים לעזור, מנסים להסביר תוך שמחה לאיד שזה נגמר, לגמד את ההישגים ולהעצים את המשברים. זאת שעתם היפה ביותר. הם לעגו לקבוצה לא מאומנת, לא מאוזנת ולא מנוהלת. צחקו מכל תבוסה לצסק"א, מכל הפסד למלאגה, נהריה ובאר טוביה והתמוגגו מכל התבטאות של מאמן שעבר זמנו על הנהלה שתישאר כאן לעד. הם מייחלים לרגע בו יתאפשר להם לשים חותמת על העונה האירופית הגרועה ביותר מאז הקמת היורוליג. וזה נכון, הוא יודע, עם עובדות אי אפשר להתווכח. גם אם יסיימו את העונה הזאת עם גביע היורוקאפ אחרי ניצחון על אלופת אירופה היוצאת - זה עדיין כישלון. בצהוב-כחול אומרים כישלון, באדום-לבן אומרים פשוט אי-הצלחה. סמנטיקת הנרצח-נהרג של המועדון בצהוב.

ואתה, האוהד, שעומד שם ביציע, שטס למשחק חוץ, או יותר גרוע, נוסע לחיפה למשחק בית – יודע שזה רגעי, זמני, משחק. עוד אחד ממנו. שיש יד מכוונת שקוראים לה "שימון", "מיטש", "ג'ורדי" או "רוח המועדון" שישיבו את הסדר על כנו. שכדי להעריך ניצחונות על מכבי פתח תקוה ומכבי חיפה סל צריך גם להוריד ראש ולהפסיד פה ושם. אז השנה הפסדנו פה ופה, ושם ושם. וזה לא בסדר, אתה יודע, זה לא אמור להיות ככה, זה לא טבעי. אבל אתה יודע שזה יחלוף, יצהיב עם הזמן בדיוק כמו שיקרה לכותרת העיתון שכתב "ליגת העלובות" והוסיף ציטוטי שחקנים מומצאים. גם האדומים הגדולים ביותר יודעים, הכל מצהיב עם הזמן, גם אם לוקח לזה קצת יותר זמן. גם אם הפרק הנוכחי של בוס בהסוואה ארוך מהרגיל, הסוף שלו יגיע, או לפחות הפסקת פרסומות ארוכה, ועד עכשיו זה הספיק. וזה רק דצמבר כן?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ