בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

מי יותר בכיינית - הפועל באר שבע או מכבי תל אביב?

מכבי היא המרכז, מכבי יש רק בתל אביב, מכבי היא הסיפור ולפיכך הרוויחה את הזכות להתבכיין. חבל רק שבבאר שבע חסרי מודעות לעצמם ולבכיינותם

16תגובות
שחקן מכבי תל אביב שוכב על הדשא בעודו אוחז את פניו בידיו
ניר קידר

קוראים לו אמרי. הוא בן שנה ושלושה חודשים, והוא בכיין. לפעמים. הוא מתבכיין כשיוצאים לסיבוב בגינה ולא פוגשים אף כלב או חתול, הוא מתבכיין כשרוצים להחליף לו בגדים והוא מתבכיין כשהאוטו נעצר ברמזור אדום. גם כשהוא עייף, רעב, מרגיש מלוכלך או סתם בא לו לנצל את התקופה המוזרה הזאת בחייו ולהיות תינוק הוא מתחיל להתבכיין. הוא מתבכיין כי הוא ילד ראשון (וכרגע אחרון) וככזה הוא לא חושב שהכל סובב סביבו והכל מגיע לו – אלא הוא יודע שהכל סביבו והכל מגיע לו. הוא המרכז ואת הכל הוא יקבל. ההתבכיינות שלו היא לא בכי אמיתי, כזה עם דמעות שיהיה קשה להתאושש ממנו, אלא מעין יבבות מרגיזות כאלה. יבבות שמחליפות את היכולת להגיד "אבא, אם הבן של מנשה משיח משחק בילדים של מכבי אז למה הוא שופט לטובת הפועל באר שבע?", או "אבא, לשפיגלר ולאיווניר יש מענק אליפות מאלונה?". או משהו בסגנון.

קוראים לו תמיר. הוא אבא של אמרי, ובדומה אליו הוא מכביסט. משמע, בכיין. משמע חושב שמגיע לו הכל, הכל סובב סביבו ואת הכל הוא צריך לקבל. מיד. כאן. עכשיו. ותפסול כבר את הגול, ברור שהיה נבדל. "הכל" במילון הדון למכביזם משמעו כל תואר שאפשר לספור ולקטלג: מאליפות, גביע, גביע הטוטו וגביע אסיה ועד "הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה ליגה" ו"הקבוצה היחידה שעשתה ותעשה מיליון יורו על בן רייכרט".

מה שנתפס כבכיינות אפילו בעיני מכביסטים מסוימים היא בעיקר תפיסה שמבוססת על עשרות שנות שלטון, ולא דווקא כזאת שמעוגנת בתארים, לפיה מכבי היא המרכז - גם כשהיא במרכז הטבלה. היא תמיד תהיה במרכז הסיקור התקשורתי והעניין הציבורי: הרגעים המאכזבים שלה יתפסו כותרות לא פחות מאליפויות; התרסקות התקוות שלה (אברם גרנט, שלמה שרף, גלקטיקוס, שניידר, מאור בוזגלו) יהיו סיפור לא פחות גדול מאליפות אחרי עשור, מטרבל ומחציית קווים של קפטן אדום עם אחוזי נכות שעתיים אחרי דרבי; ומשחקים שלה נגד הפועל, חיפה ובית"ר כמעט תמיד ישודרו בלי שום קשר לאם ערן זהבי פותח או שמא זה ערן לוי. מכבי היא המרכז, מכבי יש רק בתל אביב ומכבי היא הסיפור. וכשפוגעים בסיפור שלה, במה שהיא חושבת ששלה באופן מובנה, מותר להתבכיין. תשאלו את אמרי, סיכוי סביר שהוא מתבכיין בזמן שאתם קוראים את זה.

האיש או המועדון שזוכה לכינוי כמו בכיין, פחדן או מצליחן תמיד יקבל את הכינוי בהשוואה לאחרים. ועל זה בדיוק אוהדי מכבי מלינים. "העליהום הבכייני" שתפס כותרות בעקבות המסרון (לכאורה של ג'ורדי, לא לכאורה לספסל כי אף אחד לא מחזיק שם טלפון במשחק) וציטוט "האליפות הבאר שבעית עם כוכבית" לקח את הקבוצה והקהל הכי בכייני בליגה והפך אותם לקורבן וסמל לנחישות, לאומץ, ולעמידה איתנה: הפרסומת למרלבורו של הכדורגל, הגבר-גבר של הספורט הישראלי, הגיבור האולטימטיבי שזוקק לתוך תלבושת אדומה ושיער מוזר באיצטדיון חדש עם דשא בתפזורת.

אליניב ברדה משתלט על כדור מול מכבי תל אביב
ניר קידר

מכבי, שחקניה ואפילו אוהדיה בוודאי לא יותר בכיינים מאלה של באר שבע, הפועל ואפילו של בית"ר. וכפי שהומחש לעיל, גם כשאנחנו מתבכיינים זה רק אחרי שנים ארוכות של הבניית מציאות לפיה הרווחנו את הזכות הבסיסית לבכיינות. אבל מה שמפתיע בעיקר הוא שמה שנתפס כבכיינות מכביסטית נחשב על ידי אותם "מובילי דעה" כקרב פסיכולוגי מרתק בין מאמנים ומועדונים כשזה מתרחש בחו"ל. בגשש החיוור קראו לזה "חנות תחתונים שהפכה לבוטיק התחת". והגשש עוד כתבו מערכונים חדשים כשבבאר שבע חגגו את האליפות האחרונה.

מאמין שבתוך תוכו אמרי יודע שהוא בכיין, וגם אני כמכביסט מכיר בזה כי הרי הרווחתי את זה. אבל אני באמת לא מבין עד כמה מועדון וקהל יכולים להיות חסרי מודעות לעצמם ולבכיינותם. הרי אם שופט היה נותן גול שוויון במתנה למכבי (הבעיטה החופשית של בוזגלו), מתעלם מצהוב ברור של שחקן שיפספס את משחק העונה (הפאולים של בן ביטון) והשדרים היו עושים הכל פרט ללרוץ עם חוטיני כדי לחגוג את גול השוויון – אנשי באר שבע, שמהדקה השלישית קפצו על כל שריקה של מנשה משיח כאילו היו חלק מניסוי פבלובי, היו מסרבים להופיע למשחקים. וזה רק במשחק אחד, לכאורה מייצג. הצבא האדום (והירוק, הכתום והצהוב-שחור) היה טוען שהשופטים של מכבי, ההתאחדות (ולעזאזל שזו בכלל המנהלת) שייכת למכבי ובכלל כל התקשורת צהובה.

אז מה כבר נותר להגיד? הרי למכבי יש רק אפליקציה ולבאר שבע יש את ערוץ הספורט, ערוץ 1, ערוץ 2, ידיעות אחרונות, כמה אתרי אינטרנט – אתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#