בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

שוטה ארבלדזה פוטר ממכבי תל אביב: מאמן צפוי ואפרורי, אבל בסך הכל הש"ג

מכבי תל אביב פיטרה היום את שוטה ארבלדזה, המאמן הצפוי בליגה. עכשיו יש עוד עשרים מחזורים וחמישה חודשים שלא באמת ישנו משהו בעולם הזה. הבעיה היא לא האיש על הקווים, אלא המנהל המקצועי שממנה אותו

4תגובות
שוטה ארבלדזה על הקווים
שרון בוקוב

בדיוק כמו אחרי כל אחד מששת השערים במחזור האחרון אשתקד, גם עם קבלת הפוש שבישר על הפרידה משוטה ארבלדזה שחררתי "ישששש" גדול. אך בדיוק כמו אחרי כל אחד מששת השערים ההם לרשת של אוהד לויטה ידעתי שזה לא באמת משנה, שזאת שמחה מוגזמת - בטח לא למה שנותר מהעונה. הטרגדיה היא שאחרי השישי לרשת של חיפה נותרו כמעט 30 דקות לשחק, הפעם יש לא פחות מעשרים מחזורים - חמישה חודשים - של "זה לא באמת משנה". של "זה לא רק מאוחר, זה בעיקר לא מספיק".

ביטוי לחולשתו העצומה של שוטה הוא שכעת, שעות לאחר "הסיכום על הפרידה" ממנו, נזכרים בערגה ומייחלים לבואו של מאמן כמו פאקו אייסטראן. שוטה הפך את הקוץ לפרח, את הבינוניות לתקווה מכביסטית. 36 המשחקים תחת שוטה, עשרת ההפסדים, 35 שערי החובה ו-61% ההצלחה הפכו מאמן אפור, משמים, שבלוני ומדכא להתגלמות האושר עבור רבים מאוהדי מכבי. עזבו את חרפת זניט, עזבו את שתי הנקודות מול שלוש האחרונות בטבלה, עזבו את ההפסדים המביכים לחיפה ובית"ר או את הפספוס בליגה האירופית – זה הכתם הכי גדול שצריך ללוות את שוטה: אוהדי מכבי מתגעגעים לפאקו אייסטראן. מעליב.  

סביר להניח שכל מאמן אחר היה במקום השני אחרי 16 מחזורים, אבל הסגל הזה – על כל המוגבלויות שלו – שווה יותר מפער שמונה נקודות אחרי שבאר שבע הורידה רגל מהגז, שווה יותר מאיומים בודדים למסגרת, שווה יותר מששת אלפים אוהדים ביציע. אבל את הסגל הזה צריך לנהל, בטח אחרי הטלטלות בקיץ בתחום ההנהגה והווינריות. ושוטה לא עשה את זה.

אחרי 36 משחקים המסקנה המתבקשת היא שהוא פשוט לא ידע איך. הוא לא הצליח לגעת בהם, לא הצליח לגרום להם לשחק בשבילו, לא הצליח ללמד אותם לעשות את מה שעשה הכי טוב – לכבוש שערים. האיש לא הצליח להשפיע על המשחק של מכבי כבר שבועות, יש שיאמרו חודשים. רק בשלושה משחקים קשים על הנייר שוטה הצליח לנצח (קאייראט, אלקמאר וקרית שמונה), בכל מקום שלמכבי היה פוטנציאל ליפול היא נפלה. הבעיה שהיא נפלה גם במקומות בהם היתה אמורה לשייט.

דור ומיכה ועדן בן בסט לאחר ההפסד בירושלים
שרון בוקוב

כשיכתבו את שמו של שוטה על הלוח, יקיפו אותו בעיגול ויבקשו להוציא קרני שמש עם אסוציאציות אחד הדברים הראשונים שיקפצו הוא "צפוי". שוטה היה צפוי כמו שמש בקיץ, כמו החמצה של נוסא מתיבת החמש, כמו ראיון זחוח של ברק בכר. אין אחד ביציע שלא ידע את המערך איתו יעלה, את ההרכב בסבירות של 90%, את דקות החילופים ואפילו את הבעות הפנים והדברים שיגיד למראיין שיפתח משפט ב"קואץ'" כאילו הוא עובד בבי-בי-סי. זה היה שוטה.

למאמנים בישראל יש מוטיבציה מיוחדת למשחקים מול מכבי, לא משנה כמה היא כבר לא מאיימת, כך ששיעורי הבית שלהם היו פשוטים מאוד. כך יצא שהבונקר של יובל נעים נראה כאילו הוא צריך להילמד באקדמיה של מוריניו; כך יצא שמאמן שכבר ארז מזוודות אוסף שלוש נקודות בטדי על חשבונו; כך יצא שאחרי משחקים של מכבי צריך לצפות בתקצירי שערים ביוטיוב כדי להבין שזה לא באמת כל כך קשה לכבוש שערים ושיש לא מעט קבוצות כדורגל שבאמת עושות את זה.

אבל הסיפור הוא לא שוטה, או פאקו, או פטר בוס. בסיפור יש נגיעות עלילה של עזיבת זהבי, המעבר לנתניה, להיעדר מנכ"ל או הנהגה בחדר הלבשה אבל זה עדיין לא המקור, לא מהות הבעיה. הסיפור הוא איש אחד. איש אחד שכבר לא באמת פה, שאולי מבלה בתל אביב, אולי חותם על ספרים בברצלונה, אולי איבד את המוג'ו, עוד בשנת אבל - יו ניים איט. האיש הזה הוא הסיפור. שוטה ארבלדזה לא היה צריך להמשיך לאמן במכבי, אבל מי שיביא את מחליפו לא צריך להיות ג'ורדי קרויף. מיטש גולדהאר עצר בש.ג. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#