בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

לדרבי יש חוקים משלו, וכמה טוב שכולם לטובתנו

השנים הארורות של שליטה אדומה בדרבי מזמן מאחורינו. מכבי תל אביב מגיעה עם ציפייה ברורה לנצח, כך שברור שתיקו יאכזב אותנו. החלק הטוב ביותר הוא שאותו 0-0 משמים היה המטרה העליונה של הפועל

3תגובות
דור מיכה, אתמול בנתניה. נבעט להם בתחת בפעם אחרת
ניר קידר

האמירה "לדרבי חוקים משלו" ותיקה אפילו יותר מימיי על כדור הארץ. האמירה זאת מופרכת לחלוטין, כמובן, אבל כולם מאמינים בה. אז מה טוב.

תחילת ימיי כאוהד בשער 11 בבלומפילד היתה בתחילת שנות השמונים, אז לדרבי אכן היו חוקים משלו. חוק אחד שהיה הוא שבמפגש בין משה סיני ושבתאי לוי לבין מכבי, הפועל ינצחו, בדרך כלל בקלות. תקופה ארורה לחלוטין.

כשהשתחררתי מהצבא הגיעה תקופה אחרת, תקופת אברם גרנט הראשונה, ושוב לדרבי היו חוקים משלו - מכבי מכסחים את הפועל, ואנחנו מגיעים לאיצטדיון עם ציפייה במקום עם חשש. ואז הגיעה תקופת החושך על פני תהום, השנים בהן שוב הפועל שלטה בדרבי ללא מיצרים כמעט.

אחד הדברים הכי טובים מאז תחילת עידן ג'ורדי הוא שחוקי הדרבי חזרו לטובתנו. הפועל הגיעה לדרבי בפיק ברכיים וחשש אדיר, ואנחנו שוב הגענו (ויצאנו) עם חיוך. הבעיה היא שבנוסף לכל זאת בשנים האחרונות שחקני הפועל אימצו חוק משלהם. להגיע עם רצון אדיר "להוכיח" את הרצון האדיר שלהם ואהבתם האדירה לאוהדים, באמצעות כניסות חזקות לרגליים של שחקני מכבי.

דרבי - דלג

עומר דמארי הוא המצטיין בתחום. הוא יודע לעשות את זה תמיד בדקות הראשונות של המשחק כדי שלא יקבל חלילה צהוב. אבל אתמול (שני) שפט אלון יפת, אז שחקני הפועל ידעו שיש להם פטור מוחלט מחשש כלשהו לכרטיס, בכל שלב של המשחק. אצל השופט שכל רצונו הוא לעבור עוד משחק בשלום, בלי מחלוקות, כרטיס צהוב יישלף רק אחרי הדקה ה-20. שלא לדבר על אדום.

אז אתמול נאלצתי להפקיד את כרטיסי בידי חברי הטובים, ולראות את המשחק במלון בווינה. הצטערתי מעט על פספוס האווירה, אך בעיקר חשבתי על כך שאני מפסיד עוד משחק בו נבעט להפועל בתחת. אולי בגלל היעדרותי, הבעיטה הזאת לא הגיעה.

אבל אפשר רק להודות לתקופה החדשה הזאת, תקופה שבה ברור כל כך שמכבי היא הקבוצה החזקה; שהפועל תצא מאושרת מתוצאת תיקו. כמי שצמח כאוהד בשנות השמונים של המאה הקודמת, כמי שנכווה בעידן בו הגענו לאיצטדיון מתוך ידיעה שאין שום סיכוי שננצח את הדרבי, היום אנחנו יוצאים מהדרבי עצבניים כאשר הפועל משיגה את מטרתה - תיקו מאופס.

עומר דמארי, אתמול בדרבי. מצטיין בתחום ה"להראות שאכפת לי"
ניר קידר

מה שיפה הוא שכדי להשיג את התיקו הזה, הפועל צריכים להיות בשיאם אבל מכבי צריכה להגיע טיפה פחות מחויבת מהמשחקים הקודמים. התנאים האלה התגשמו אתמול, וגם שכטר היה מותש מדי מכדי להכניס את המצב הקבוע שלו לשער. אתמול היה עוד אחד מהימים האלה, שהם טובים בהרבה מהימים האחרים.

בסופו של יום אמנם נוצר אתמול פער של שתי נקודות ממוליכת הטבלה הפועל חדרה, אבל פתיחת העונה שעוררה חששות כבדים אצל אוהדינו, מגיעה לסיומה ביום ראשון הבא במפגש שהוא סוג של דרבי בפני עצמו - דרבי גיא לוזון, המאמן שלמדנו לאהוב בשנים האחרונות. אנחנו מגיעים למשחק הזה עם פער של שבע נקודות על פני מי שקבעה מראש שהיא שותפה למשחק העונה בטרנר במחזור השני; אנחנו מגיעים עם שלושה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו; אנחנו מגיעים כקבוצה שיודעת לנצח משחקים בעשר הדקות האחרונות ולא להפסיד בדקות האלה.

אז כן, באסה שלא ניצחנו את הדרבי הראשון בליגה מזה שנים - סליחה, שנתיים - והעצבים על כך שלא עמדנו במשימה של פרצופים אדומים עצובים אכן מובנים. ובכל זאת, יכול להיות הרבה יותר גרוע. רק תשאלו את משה סיני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#