בלוג הבייסבול

על שלושה חובטים

טולוויצקי כבר הגיע לשיא, בראון בדרכו לשם ובריאנט, שנבחר במקום השני בדראפט, הוא התקווה הגדולה של הקאבס. ויש גם מכות

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

1. אחד הוא הבטחה שהתממשה, החובט הטוב ביותר בנשיונל ליג, אך נטייה כמעט אוטו אימונית להיפצע מאיימת למתוח ולקרוע מגופו כל שריר וגיד שמבדילים בינו לבין עשרות שחקנים אחרים בתפקידו. אין שאלה עד כמה רחוקים, רחבים ודמיוניים גבולות יכולתו, אלא אם יצליח שלא לקרוס בדרכו אליהם. השני הוא הבטחה שמתחילה להתממש לנגד עיניים שכבר החלו, בייאושם, לפזול לכיוונים אחרים; ההנפה המהירה, היוצרת מפגש עוצמתי עם הכדור ומטיסה אותו אל היציע - כמוה כצפייה (בהילוך מהיר) בזחל ההופך לפרפר. בטבע התהליך אורך בדרך כלל שבועיים. במקרה הזה נדרשו 6 שנים ו-11 חודשים להפוך תלמיד תיכון שנבחר בדראפט לשחקן חודש מאי של הנשיונל ליג. השלישי נבחר רק השבוע במקום השני בדראפט. היחיד שנבחר לפניו - מגיש. השניים הבאים אחריו - מגישים. הוא יוצא דופן, מספרים, כזה שראוי לבלוט עם המחבט, כשושנה בין החוחים, על רקע המגישים הרבים שנבחרו בסיבוב הראשון בהתאם לכיוון המקצועי אליו צועד המשחק בשנים האחרונות. לאבא שלו היה עסק למכירת ציוד גן. היה, ולא ישנו, משום שבוקר אחד הוא נעל את דלת הכניסה, זרק את המפתח והתמסר לאימון הבן. הוא לא יצטרך לדאוג עוד לכסף.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ