נועצים את הדגל הקנדי במפת הטניס

ניהול שאפתני, השקעה במעט כישרונות, פיתוח תשתיות וגיוס מאמנים זרים - לרבות מישראל. הצצה למגנון שהביא את מילוש ראוניץ' ויוג'יני בושארד לצמרת

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

לפעמים מהפכות גדולות מתחילות בטריגר קטן. במקרה של הטניס הקנדי, מדובר בארבעה חברים חדשים שהתקבלו באמצע העשור הקודם להנהלה המנומנמת של האיגוד: איש עסקים לשעבר, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת טורונטו, יו"ר "קוקה קולה קנדה" ועורך דין מקומי. יותר מהתואר שנלווה לשמם, בלטה העובדה שנמאס להם מהבינוניות בענף. מהר מאוד הם למדו את שגרת הארגון - תכנון שני טורנירים בשנה (גביע רוג'רס, לגברים ולנשים, בטורונטו ובמונטריאול) וניתוב הרווחים מהם (שלושה מיליון דולר בשנה) לתמיכה כללית בענף ברחבי המדינה. בתוך זמן קצר גם הבינו שהשיטה פשוט אינה מספיק טובה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ