שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פצצה מתקתקת על סף דלתה של ה-NFL

על הקו הדק בין קלווין ג'ונסון לריי רייס, דוריאל גרין-בקהאם מנסה לשכנע את קבוצות הליגה להסתכל על הפוטנציאל הבלתי נגמר שלו. מעבירות הסמים, הפריצה והאלימות הוא מקווה שיעלימו עין

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

כמו קו ישר העובר בין שתי נקודות, כך גם סיפורו של דוריאל גרין-בקהאם מסתתר בין שתי מסיבות עיתונאים. זו הראשונה, בפברואר 2012, הציגה אותו במלוא הדרו; הנה הוא, הילד שטולטל ממשפחת אומנה אחת לשנייה עד שאומץ על ידי מאמנו בקבוצת התיכון, חנוט בחליפה, מוקף בחברים ובבני משפחה - סיפור הצלחה. ראשו אמנם מושפל, אך רק בשל המבוכה שגרמה לו נוכחותם של עשרות עיתונאים ו-1,500 אוהדים, שהצטופפו באולם בית הספר שבו למד וחיכו למוצא פיו. מיד יכריז על המכללה אליה ייקח את סט התכונות שהפך אותו לשחקן התיכונים המחוזר ביותר בארצות הברית; 100 ק"ג של כישרון חד פעמי, המפוזרים בשלמות על פני 196 סנטימטרים, יצרו פסל מהלך של שחקן פוטבול. במבדקים שנערכו לו עצר את השעון על 10.7 שניות בריצה ל-100 מטר וקפץ משולשת למרחק של 13.7 מטרים. על המגרש, שם הפך לשיאן היארדים בתולדות התיכונים בארצות הברית, תפעל במיומנות זרועות באורך 83 סנטימטר המסוגלות לערסל ברכות כל כדור שנזרק לכיוונו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ