ראגבי בניו זילנד: העבר, ההווה והעתיד שחורים משחור

ילדים מחזיקים כדור עוד לפני שהם הולכים, אם תלכו לקניות סביר שתיתקלו בדמויות של כוכבי ה"אול בלקס" על כרטיסי אשראי וחיתולים, ובשבת בבוקר יותר מ־100 אלף איש יוצאים לשחק. ניו זילנד זה ראגבי וראגבי זה ניו זילנד, כבר 110 שנה

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

חודש לפני גמר גביע העולם בראגבי שלשום, בין ניו זילנד לאוסטרליה (לסיקור משחק הגמר), נפגשו נבחרות בתי הספר של שתי המדינות. "חשבתי שהבחורים הפיקו משחק כמעט מושלם", הצהיר דייב יואט, שחקן עבר של ניו זילנד ומאמן נבחרת בתי הספר, שהביסה את יריבתה 32–8. היתה זו הצצה לעתיד — הקרוב וייתכן מאוד שגם הרחוק.

גדולתה של ניו זילנד בראגבי אינה מוטלת בספק מאז יצאה נבחרתה ב־1905 למסע ראשון באירופה, מנצחת ב־32 מ־33 משחקים מול צרפת ונבחרות האי הבריטי וזוכה לכינוי "המקוריים". יורשיה במדי ה"אול בלקס" הלכו בעקבותיה. ביותר מ־100 שנות ראגבי בינלאומי ניצחו הניו זילנדים בקרוב ל־80% ממשחקיהם. גם הנתון הזה מתגמד בהשוואה לעוצמה שהפגינו בשנים האחרונות, שבהן גירשו את שדי הכישלונות המתמשכים בגביע העולם דרך זכיות רצופות ב־2011 וב־2015. בתקופה זו הביאו את שיעור ניצחונותיהם ליותר מ־90%. ראגבי משחקים 80 דקות, ובסוף ניו זילנד מנצחת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ