מת'יו היימן מצא פיסת גן עדן בגיהינום של הצפון

לאורך הקריירה הסתפק בסיוע לעמיתיו לקבוצה והיה לאנדרדוג נצחי. עשרה ימים לפני יום הולדתו ה-38 ובהופעתו ה-15 על האבנים המשתלבות של מירוץ פריז-רובה, נולד מת'יו היימן מחדש כאלוף

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

"כשאתה מתעורר בבוקר של פריז-רובה, אתה מצפה לחוות הרבה כאב, לרכוב על הרבה אבנים משתלבות. אתה מכין את עצמך נפשית במשך שבוע. זה קשה. אתה מתלכלך, נופל כמה פעמים, אבל זו הסיבה שאתה רוכב בפריז-רובה. זה כואב הרבה יותר כשאתה נופל במירוצים אחרים, בגלל שבהם אינך מצפה לזה. יש רק רובה אחד. זה פשוט מירוץ אדיר".

הפעם הראשונה שבה רכב מת'יו היימן בפריז-רובה היתה אי שם בשנת 2000. הוא היה בן 21, בעונת בכורה כמקצוען, וסיים במקום ה-65. 14 שנים מאוחר יותר, בהופעתו ה-13 במירוץ, נראה כמי שעשוי להתמודד על ניצחון ראשון, עד שתקר בצמיג השאיר אותו מאחור. כעבור יממה, בראיון למגזין "רייד", סיפק את המונולוג האוהב שמופיע בפתיחה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ