סזאר סיילו שוב בכה, אבל לא משמחה

גם קריירה מזהירה לא סייעה לשחיין הברזילאי, שרגיל לציין את הישגיו בדמעות, לעמוד בלחץ של אולימפיאדה ביתית. במשחקי ריו הוא לא יזכה להשתתף

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר
אמיר ענבר

"Cry me a river", שרה ג'ולי לונדון בשנות ה־50'. הדמעות שהזיל סזאר סיילו לאורך השנים אינן רבות כמים בנהר, אך עשויות היו למלא, למשל, בריכת שחייה. בבייג'ין 2008 הוא עוד לא הספיק לצאת מהמים כשהחל לדמוע, אחרי שהפך לברזילאי הראשון שמוכתר לאלוף אולימפי בשחייה. זמן קצר אחר כך, בראש הפודיום, הברז האנושי שוב החל לטפטף. הוא לא נסגר גם בדקות הבאות, כשהציג לראווה את מדליית הזהב. מראות דומים סיפק על המדרגה העליונה של דוכן המנצחים גם באליפות העולם 2009, ובאליפות העולם 2011, ובאליפות העולם 2013. דמעותיו של "הקיסר" הפכו לסמל שלו. "בכל מה שאני עושה יש כל כך הרבה לחץ ואינטנסיביות, שבכל פעם שאני מנצח אני חש רגש עצום", הסביר סיילו מה קורה לו פעם אחר פעם, "הרגש מייצג השגת משהו שחלמתי עליו, מודעות לכל המחויבות והמסירות שנדרשות כדי להשיג את זה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ