98 ימים, 98 סיבות לדאגה

‏אפשר לדבר על המים המזוהמים של ריו, על השביתה בבתי הספר ועל בתי החולים נטולי הרופאים. אפשר גם לדבר על המתקנים שלא מוכנים, על מחסור במקומות לינה ועל האלימות. שלושה חודשים וחצי לפתיחתם, עיר בפשיטת רגל נאבקת להגיש לעולם משחקים אולימפיים מכובדים

ריקרדו סטיון, ריו דה ז'נרו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריקרדו סטיון, ריו דה ז'נרו

‏אני ברזילאי. אני רוקד סמבה ככה־ככה. כדורגל… בוורידים, בלב, ברגליים והרבה‏, הרבה מאוד בראש. בקפוארה ‏אני לא מתעסק, אבל מוחא כפיים כאשר ריקוד הקרב הזה משתלט על העולם כולו. בכיתי ‏כשאיירטון סנה נהרג במירוץ שם באימולה, באיטליה. ‏הדמעות האלה היו שונות מאוד מאלה שזלגו מעיניי בשעה שגרמניה כבשה שער אחר שער לפני שנתיים בגביע העולם, בתבוסה 1–7 הידועה לשמצה. ‏והנה, שוב העולם מגיע אלינו לביקור. ‏

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ