בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום הזיכרון

מסעו של קובי ליאון מהמטען בלבנון לפודיום הפראלימפי

קובי ליאון היה בן 20 כאשר נפצע ואובחן כנכה מחזהו ומטה. אחרי שיקום מתיש החל את חייו בכיסא גלגלים, התרחק מספורט הנכים במחשבה כי "אני לא קשור אליהם". אופני היד הוציאו אותו ממשרדי ההייטק והכניסו טעם חדש לחייו: "זה היה הזמן לעשות משהו למען הנשמה"

13תגובות
קובי ליאון מתחרה באופני יד
מאיר כרמון

לפני ארבע שנים, בהופעת הבכורה שלו במשחקים הפראלימפיים, זינק קובי ליאון למירוץ נגד השעון. את קו הגמר בלונדון חצה בזמן השני באיכותו מבין כל הרוכבים באופני היד. המתכת הכסופה שבה זכה לא היתה רק המדליה הפראלימפית הראשונה שלו, אלא גם הפעם הראשונה שמשפחתו הגיע לצפות בו מתחרה. "הילדים שלי קפצו מעל הגדר ורצו אלי באמצע טקס הפודיום, בכיתי כמו תינוק", הוא נזכר, "היתה התרגשות כפולה וגדולה, תחושה של הגשמה אחרי עבודה קשה מאוד במשך שנים. זו היתה אחת הנקודות המשמעותיות בחיי". כילד, ליאון כלל לא חשב על קריירה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#