יבגניה טטלבאום: "אין בי קנאה לגלושקוב. אני קצת בצד? בסדר, פעם ראשונה שלי"

יבגניה טטלבאום הגיעה לישראל לבדה בגיל 17, דחסה אימונים בין לימודים לעבודה ולפתע גילתה שהקריירה שלה בסימן שאלה. בשבוע שעבר הבטיחה יחד עם אנסטסיה גלושקוב את הכרטיס האולימפי לריו, והיא ממש לא מתרגשת שהשותפה המנוסה שלצדה קיבלה את כל הכותרות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לעתים המציאות נותנת את כל הסיבות להרים ידיים. רוב האנשים יוותרו, אך לצדם תמיד יש גם טיפוסים יוצאי דופן, שבזכות חוסן ואמביציה אדירים ישכתבו סיפור חיים טוב יותר מכפי שתכנן להם הגורל. יבגניה טטלבאום היתה יכולה להיכנע פעמים רבות, אך בשבוע שעבר הפכה לנציגת ישראל במשחקים האולימפיים. 

שחייה אמנותית היא מעין אחות חורגת ואסתטית למקצועות הבריכה. גם אם האימונים לא פחות סיזיפיים, החשיפה מצומצמת בהרבה. את מעט תשומת הלב שהתקשורת בארץ העניקה לענף ריכז סיפורה של אנסטסיה גלושקוב, שחזרה למים אחרי לידת בנה והפכה לאישה הראשונה מישראל שמעפילה בפעם הרביעית לאולימפיאדה. טטלבאום, שותפתה לדואט הצורני, היא כנראה הספורטאית הכי אלמונית במשלחת המתגבשת לברזיל. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ