וינצ'נזו ניבאלי התרסק לחתיכות והתחבר בדיוק ברגע הנכון כדי לזכות בג'ירו ד'איטליה

עם פתיחה חלשה ואחרי שאפילו הוא כבר ויתר, תוך פחות מ-48 שעות הפך וינצ'נזו ניבאלי פיגור של כמעט חמש דקות לניצחון בהפרש של 52 שניות בג'ירו ד'איטליה

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר
אמיר ענבר

"הג'ירו ד'איטליה הוא הכל", אמר השנה וינצ'נזו ניבאלי ל"גאזטה דלו ספורט", "זה המירוץ שהדביק אותי לטלוויזיה כילד, המירוץ שבו הזנקתי את הקריירה, המירוץ שבו כל האוהדים רוצים שאנצח". הוא אפילו שלף מהזיכרון את התאריך שבו לבש לראשונה את חולצת המובילה הוורודה: 5 במאי 2005.

הג'ירו הוא אולי הכל, אבל הטור דה פראנס, כמו שאומרים בענף האופניים, הוא הטור דה פראנס. אחד, יחיד ומיוחד. גם ניבאלי, גדול הפטריוטים האיטלקים, יודע זאת היטב, שכן חווה את הדבר על בשרו. זכייתו בג'ירו ב-2013 לא שינתה את חייו כמו הכתרתו לאלוף הטור ב-2014. "אחר כך היו יותר מדי מסיבות, יותר מדי רשלנות, יותר מדי הסחות דעת – ויותר מדי קילוגרמים", הודה השנה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ