בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרידה מג'סיקה אניס-היל, הפנים המנצחות של הספורט הנשי

הבריטית שפרשה לאחרונה היתה הרבה יותר מלוחמת קרב 7 - היא גילתה מעורבות חברתית, הלמה תהליכים שהתרחשו מחוץ למסלול והיוותה מודל לחיקוי עבור נערות רבות

תגובות
ג'סיקה אניס עם דגל בריטניה אחרי הזכייה במדליית הזהב בלונדון 2012
אי-פי

לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שג'סיקה אניס-היל הדהימה אותי. זה היה ב-2009 ואנחנו עקבנו אחרי התקדמותה באליפות העולם בברלין. ההכנות שלה לקראת האירוע היו איומות - היא החמיצה את המשחקים האולימפיים בבייג'ין ב-2008 בשל שבר בקרסול. ידענו שהיא בכושר נהדר, למרות הקשיים, אך במקצוע הדיפת כדור הברזל היא גמגמה. שתי זריקות חלשות ומצבה נראה מעורער. ואז, בניסיון האחרון שלה, היא אספה את עצמה וקבעה שיא אישי. זה כל הסיפור של ג'ס, מלכת ההתאוששויות, נחושה מעבר למקובל. זוכת חמש מדליות זהב, שלוש כסף ואחת מארד. חלק...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#