פרידה מג'סיקה אניס-היל, הפנים המנצחות של הספורט הנשי

הבריטית שפרשה לאחרונה היתה הרבה יותר מלוחמת קרב 7 - היא גילתה מעורבות חברתית, הלמה תהליכים שהתרחשו מחוץ למסלול והיוותה מודל לחיקוי עבור נערות רבות

אנה קסל, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנה קסל, גרדיאן

לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שג'סיקה אניס-היל הדהימה אותי. זה היה ב-2009 ואנחנו עקבנו אחרי התקדמותה באליפות העולם בברלין. ההכנות שלה לקראת האירוע היו איומות - היא החמיצה את המשחקים האולימפיים בבייג'ין ב-2008 בשל שבר בקרסול. ידענו שהיא בכושר נהדר, למרות הקשיים, אך במקצוע הדיפת כדור הברזל היא גמגמה. שתי זריקות חלשות ומצבה נראה מעורער. ואז, בניסיון האחרון שלה, היא אספה את עצמה וקבעה שיא אישי. זה כל הסיפור של ג'ס, מלכת ההתאוששויות, נחושה מעבר למקובל. זוכת חמש מדליות זהב, שלוש כסף ואחת מארד. חלק מהאנשים חוגגים רגעים מהסוג הזה בהנפת אגרוף או הפניית מבט מזלזל אל היריבים. ג'ס רק מחאה כף בשקט והמשיכה בעבודתה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ