פרגוסון, פדרר, ג'ורדן: כמה השם שלך שווה? - ענפים נוספים - הארץ

פרגוסון, פדרר, ג'ורדן: כמה השם שלך שווה?

עבור ילדים ומבוגרים רבים איסוף חתימות הוא בגדר תחביב לא מזיק. בשביל אחרים מדובר בעסק לכל דבר, שבו כל האמצעים כשרים. בעוד ספורטאים רבים מסרבים לשתף פעולה עם ציידי החתימות, אחרים הבינו כי משתלם יותר להצטרף לביזנס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר ענבר
אמיר ענבר

מי שמחבר ספרי מתח ומסתורין למחייתו אמור להיות חסין מפחדים שכאלה, אבל הסופר ג'יי.איי מארלי עדיין זוכר את הרעד שאחז בו כאשר ניגש לאלכס פרגוסון. היה זה ב-1998, בחדר המנהלים באיצטדיון של דרבי קאונטי אחרי משחק נגד מנצ'סטר יונייטד של המנג'ר הסקוטי.

"פטפטתי, צחקתי בלהיטות מוגזמת ובהיתי באופן ממוקד מדי, בעודי מחפש את פנינת התבונה הלהגנית שתרשים את האיש האדיר הזה", כתב מארלי ב"גרדיאן" בשנה שעברה. אז הוא נזכר שמכיס מכנסיו מבצבצת תוכניית המשחק. בשבריר שנייה החליט מארלי לבקש חתימה, דבר שלא עשה מאז שנות השבעים. לשמחת הסופר, אדם בגיל העמידה הקדים אותו ופנה לפרגוסון בבקשת חתימה, לכאורה מרכך עבורו את התהליך המביך. הבעיה היא שאחרי שפרגוסון חתם לאותו אדם, ועוד בטרם הספיק מארלי לבקש בעצמו, רכן פרגוסון לעבר הסופר ולחש: "אני לא מבין למה אדם מבוגר רוצה חתימה בכלל". "אילו הייתי משאית", כתב מארלי, "הייתי מצפצף מרוב שנסוגתי לאחור".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ