לגדול כאשה, להיות גאה כאשה אבל להתחרות כאשה?

הקפאת האיסור על אתלטיות בעלות רמות גבוהות של טסטוסטרון להתחרות עם בנות מינן, עשתה חסד עם אצניות כאלה. אלא שמחקר מקיף של פדרציית האתלטיקה קובע כי היפראנדרוגניזם כן מהווה פגיעה בהוגנות, לפחות בחלק מהענפים

ג'ולייט מאקור, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ולייט מאקור, ניו יורק טיימס

כבר שנתיים שדוטי צ'אנד יכולה להיות עצמה. בזמן הזה הספיקה לרוץ, להתאמן ואפילו להתחרות באולימפיאדת ריו. בזמן הזה גם לא היתה צריכה לומר תמיד לאנשים "כן, בוודאי, אני אשה", או "כן, בוודאי, אני עומדת בדרישות התחרות לנשים", וזאת למרות שרמות הטסטוסטרון הטבעיות בדמה גבוהות מהמקובל. ב-2013, בעת שהיתה כבת 17 בלבד, חויבה צ'אנד על ידי פדרציית האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) לעבור בדיקה מגדרית. ללא קשר לאי הנעימות הגדולה שבעצם ביצוע הבדיקה, הלחצים שהופעלו אז על הספרינטרית ההודית היו כבדים ביותר. ללא הבדיקה, ולמעשה ללא שינוי גופה כך שיעמוד בדרישות IAAF - צ'אנד היתה נאלצת לפרוש מעיסוק בספורט תחרותי. פסיקת בית הדין לבוררויות בספורט (קא"ס) ביולי 2015 שינתה זאת. הגוף המשפטי העליון של הספורט העולמי הקפיא באופן זמני את תקנת IAAF שמנעה מצ'אנד להתחרות כאשה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ