אצל האחים ייטס הכל נשאר במשפחה, עד שעולים על הכביש

גם אלה שעובדים עם רוכבי האופניים התאומים, אדם וסיימון ייטס, מתקשים להבדיל ביניהם, לאור הדמיון הפיזי והתקדמותם הזהה והעקבית אל הצמרת. כשהם מתחרים, אחוות האחים נשארת בצד, אך השאיפה זהה: זכייה בתארים

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

ב־2014 הצטרפו אדם ייטס וסיימון ייטס לקבוצת גרינאדג' והכירו את המנהל המקצועי דייב מקפרטלנד. לפחות אחד מהם הכיר, שוב ושוב. בתחילה פגש מקפרטלנד את אדם. אחר כך נתקל בסיימון והציג עצמו גם בפניו. "כן, נפגשנו הבוקר", אמר לו מי שהתגלה כאדם. כעבור שעתיים היה מקפרטלנד משוכנע כי סיימון ניצב לפניו ושוב הציג את עצמו. "אני אדם, אידיוט!", היתה התשובה. רבים וטובים מתקשים להבדיל בין האחים ייטס, שהגיחו מבטן אמם בהפרש של חמש דקות. הם אמנם לא תאומים זהים לחלוטין, אבל דומים מאוד — הן בפרצופם והן במבנה גופם; אותו גוף שהפך אותם לשניים מרוכבי האופניים המבטיחים בעולם. "שברו את התבנית כשיצרו אותם", אומר מאט ווייט, ראש קבוצתם.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ