בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פייאיסה לילסה ויתר על הכל למען המחאה

לאחר שמחה נגד ממשלת ארצו באולימפיאדת ריו, נמלט פייאיסה לילסה לארה"ב מחשש לחייו. המרתוניסט ממשיך במאבקו למען אתיופיה אחרת, מבקר עמיתים כמו היילה גברהסלאסי שמרוויחים משתיקתם ולא מתחרט על הרגע בו חייו התהפכו

תגובות
לילסה מצליב את ידיו במחאה בקו הסיום של מרוץ המרתון, שלשום
OLIVIER MORIN/אי־אף־פי

בישורת האחרונה במרתון האולימפי אשתקד, הניף פייאיסה לילסה את שתי זרועותיו. לא על חגיגה חשב, אלא על מחאה. בעודו מכווץ את כפות ידיו לאגרופים, הצליב אותן האתיופי מעל ראשו. שוב ושוב עשה זאת, ופעם נוספת כשחצה את קו הסיום וזכה במדליית הכסף. למעטים מהצופים בריו, בעולם, היה מושג במה מדובר. אלפי קילומטרים משם, התהפכו חיים של בני משפחתו. בביתו באדיס אבבה שהו באותה עת בין 15 ל־20 קרובים וחברים, לרבות אשתו ושני ילדיו הקטנים. קולות ההתלהבות מהישגו התחלפו באחת בשקט מוחלט. "זה היה כמו חלום", שיחזרה רעייתו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#