הסיפור המוזר שאינו נגמר: על סאגת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית
אירה ויגדורצ'יק משחקת דלתות מסתובבות עם משרת המאמנת, ומאבקי השליטה באיגוד יוצאים מכלל שליטה. כך קורה שאחד הענפים האולימפיים המצליחים בישראל מתנהל תחת צל כבד של אי ודאות
עבר. יש סאגות שעדיף היה שלא היו נכתבות, פרקים שאף אחד לא היה רוצה לקרוא. או כי הם היו כתובים בצורה רשלנית, או כי פשוט מיצו את עצמם. לפעמים ליצירות ספרותיות שכאלה יש רמז מטרים ביוגרפי, כזה שכמו אומר ליוצר - נכון הספר הבא? אז אולי לא כדאי. אולי תחליף נושא, אולי תסיים את סדרת הספרים הזו כאן או תעבור לסוגה אחרת. חשבת לנסות מחזאות?