הסיפור המוזר שאינו נגמר: על סאגת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית

עבר. יש סאגות שעדיף היה שלא היו נכתבות, פרקים שאף אחד לא היה רוצה לקרוא. או כי הם היו כתובים בצורה רשלנית, או כי פשוט מיצו את עצמם. לפעמים ליצירות ספרותיות שכאלה יש רמז מטרים ביוגרפי, כזה שכמו אומר ליוצר - נכון הספר הבא? אז אולי לא כדאי. אולי תחליף נושא, אולי תסיים את סדרת הספרים הזו כאן או תעבור לסוגה אחרת. חשבת לנסות מחזאות?