למה אנשים אוהבים לקפוץ מצוקים?

עוד ועוד צמאי אדרנלין מתמכרים לענפי ספורט אתגרי. טיפוס הרים, ריצה במדבר וצניחה חופשית הם רק חלק מהאפשרויות לחוש את המוות מקרוב, ולמרוד במציאות הווירטואלית חסרת הסכנות

קייט מרפי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קייט מרפי, ניו יורק טיימס

מה אתם עושים כדי להירגע או להשתחרר? צופים בנטפליקס? רוכבים על אופניים? יוצאים לטיול רגלי או לריצה? ארוחה עם חברים, קריאה, ריקודים? יש אינספור דרכים מתונות להפגת לחצי היומיום, אבל מסתבר שישנם אנשים שכדי להשתחרר צריכים לחוש סכנה לחייהם.

ענפי ספורט אתגריים, או ענפי אקסטרים, צברו פופולריות רבה בעשור האחרון. בין אם מדובר בגלישת גלים, טיפוס הרים, ריצה במדבר, קפיצות בסיס (קפיצה בעזרת מצנח ופתיחתו אחרי נפילה חופשית) או קפיצות חופשיות למים - יותר ויותר אנשים בוחרים בפעילות ספורטיבית מסוכנת, המסתיימת לעתים במוות, בחיפוש אחר האדרנלין. אנשי מקצוע סבורים כי המוטיבציה לכך אינה קשורה למשאלת מוות אלא לכמיהה לתחושת החיים. יש בכך הרבה כדי להבין את החברה האנושית בימינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ