בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפך הג'ודו לספורט הלאומי של ישראל? דרך המזרן

ספק המדליות מספר 1 של ישראל היה רחוק מלהיות כזה, עד שהגיעו יעל ארד ואורן סמדג'ה. ההישג האולימפי שלהם סלל את הדרך אל הפודיום עבור ג'ודוקא ישראלים אחרים, הביאה המוני ילדים אל האולמות ובישרה גם מהפכה בניהול הענף. כך הגענו מהסתפקות בבינוניות לאירוח אליפות אירופה בתל אביב

4תגובות
מימין לשמאל: טל פליקר, ירדן ג'רבי ואורי ששון. ישראל כבר לא רק מפסידה בכבוד
רויטרס, אי-אף-פי, ניר קידר

חישבו רגע על היום שאחרי אליפות אירופה בג'ודו שנערכת זה עתה בישראל. מה היתה התחושה אם המשלחת הישראלית היתה יוצאת ממנה בלי אף מדליה? אכזבה עצומה, כמובן. גם אם ישיגו הג'ודוקא הישראלים מדליה אחת יהיו מי שיראו את זה כאי-מיצוי של הפוטנציאל, ואולי בצדק. בכל זאת, מדובר ב"ספורט הלאומי" שלנו, ספק המדליות מספר 1, עם חמש מדליות אולימפיות. ישראל כיום היא מהמדינות החזקות בג'ודו האירופי - גדולה מספיק כדי לארח אליפות אירופה, ולפי המגעים המתקדמים המתנהלים בימים אלה, אולי גם טורנירים גדולים יותר. במידה רבה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#