כך נראה הג'ירו ד'איטליה מעיניה של הדבוקה הישראלית

הרופאה, הפסיכולוגית ואפילו המאבטחים: כל הישראלים של סייקלינג אקדמי התגייסו למען הצלחת הקבוצה בג'ירו, והבאתם של שבעה רוכבים, ביניהם גיא שגיב, לקו הסיום ברומא. כך הופכים מחבורה למשפחה תוך כמה שבועות מפרכים על גלגלים

איתמר קציר
איתמר קציר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר קציר
איתמר קציר

כשהשיחה הטלפונית עם פסיכולוגית הספורט מיכל יערון מסתיימת, מגלה הכתב המתוסכל שכל ההקלטה נמחקה. כשהוא מתקשר בייאושו שוב ליערון ואומר לה כי יבין אם אין לה זמן לקיים את הראיון מחדש, היא נוזפת בו בחיוך ששומעים מעבר לקו: "עם גישה כזו, לוותר כבר אחרי הניסיון הראשון - בחיים לא היית עובר את הג'ירו".

יערון יודעת על מה היא מדברת. בחודש מאי היא בילתה 22 ימים מלאים מחוץ לבית, כשהתלוותה לקבוצת סייקלינג אקדמי במסע המפרך שהוא הג'ירו ד'איטליה. "זה לא טיול באיטליה", היא מבהירה, "יש המון דברים מתישים מאוד מסביב - אם כל יום עוברים מקום, וצריך לזוז, אתה עייף מנסיעות בלי סוף. זה מאוד מתיש וזה מצטבר. שלושה לילות היו כיף גדול - אלה שבהם ישנו באותו מקום כי היה 'יום מנוחה' ואז מירוץ נגד השעון. היינו על האגם, וזה היה תענוג".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ