"לא רצינו לנצח בכל מחיר": הסיבות לכישלון נבחרת הג'ודו

ההדחה של אורי ששון חתמה אליפות עולם כושלת, עם שלל הפסדים מוקדמים וללא מדליה. בזמן שבמערכת האולימפית מאשימים את הציפיות שיצרו התקשורת והשרה רגב, יו"ר האיגוד משה פונטי זיהה את הבעיה: "לא הייתי מעורב מספיק, הרפיתי"

איתמר קציר
איתמר קציר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר קציר
איתמר קציר

אם מי שאוכל לבד מת לבד, אז גם מי שמפיל ביחד נופל ביחד. כשנבחרת ישראל בג'ודו משגשגת, זו כבר לא רק הצלחה של ספורטאי יחיד - זה הישג לאומי. על אותו המשקל, אליפות העולם המאכזבת שנסגרה אתמול (רביעי) עם הדחתו של אורי ששון כבר בקרב הראשון, היא כישלון לאומי.

לראשונה מאז 2011 חוזרת ישראל ללא מדליה מאליפות העולם. למעשה, גם לראשונה מאז אימץ האיגוד את שיטת הנבחרות וריכז את ג'ודאי הצמרת של ישראל תחת גג אחד. מוקדם לשים את האצבע על הנקודה המרכזית שהובילה את שתי הנבחרות למצב הזה, אבל ביחידה לספורט הישגי, בוועד האולימפי ובאיגוד עצמו נדלקה נורה אדומה - שנתיים לפני משחקי טוקיו, ישראל לא אמורה להיראות חלשה כל כך. לכל הגופים הללו ברור שזה כישלון מערכתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ