מירוצי האופנועים הרגו את בני משפחתו בתאונות קטלניות. השנה, מייקל חזר לאופנוע שלו

למרות שאיבד את דודו, אביו ואחיו לספורט הקטלני של רכיבה על אופנועי כביש - מייקל דאנלופ שב להתחרות. ככה זה כשאתה חלק ממשפחת אצולה של רוכבים וכשהספורט הזה זורם אצלך בדם. "אני לא מצפה מאחרים לשפוט את חיי, בגלל שאני לא שופט את חייהם"

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר
אמיר ענבר

"מרחוק אני רואה אופנוע על הכביש. חתיכות של אופנוע, למעשה. אני חושב 'משהו קרה'. בעודי מתקרב, אני רואה אדם שוכב ליד מה שנשאר מאופנועו. אני מאט עוד יותר, כמובן, ומתקרב לזירה יותר ויותר. ואז זה מכה בי. האדם ששוכב לצד האופנוע המרוסק הוא אבי. והוא לא זז".

הפסקה הזו לקוחה מתוך האוטוביוגרפיה של מייקל דאנלופ, שזכתה לשם ההולם "Road Racer: It's In My Blood". הולם בגלל ש-Road Racer היא באמת מהותו והולם בגלל שזה באמת בדמו, אבל גם בגין כל הדם המשפחתי שנשפך. הצפון אירי בן ה-30 – המתחרה באופנועי כביש, תחום מסוכן במיוחד בספורט המוטורי – איבד במשך השנים את דודו, את אביו ואשתקד את אחיו. ועדיין, הוא מתעקש להמשיך – בעיסוק שהאדם הממוצע רואה בו סכנה ומוות, והוא רואה בו חיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ