ג'ירו ד'איטליה בישראל: מירושלים ועד הצפון, על שני גלגלים, נכנסה ישראל לעידן חדש

הרוכבים דהרו, הרבבות עודדו, והפוליטיקאים? איפה הם ואיפה הקלאסה של הג'ירו ד'איטליה. מירוץ האופניים העצום חגג בסוף השבוע היסטוריה בכבישי הארץ, וכולם הראו איך עושים זאת נכון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוהדים מועדדים את הרוכב הקנדי של קבוצת סקלייניג אקדמי, בין תל אביב לחיפה אתמול
אוהדים מועדדים את הרוכב הקנדי של קבוצת סקלייניג אקדמי, בין תל אביב לחיפה אתמולצילום: LUK BENIES/אי־אף־פי
חנוך מרמרי

הרכיבה נגד השעון שלי מתחילה בדרך רופין, הכביש העורקי הזורם בין קמפוס גבעת רם וקרית המוזיאון לבין קריות הממשלה והכנסת. בשישי בבוקר אין איש במרחב, הזרוע סדרנים צהובי אפודים, שמבטיחים את החציצה בין גיבורי המופע הצפוי לבין הצופים בו.

כביש עורקי ריק מרכב מנועי הוא חוויה מלבבת. זו פעם ראשונה שאני חווה את הרוח הטופחת בפנים מעל האוכף בכביש הזה. האספלט בנתיב המטפס לרחוב רמב"ן רך כקטיפה. ניכר בו שרק השבוע רובד מחדש, ועכשיו אחרוני המתחרים בקטע הפתיחה בג'ירו ד'איטליה מבצעים עליו חימום. בנתיב הנגדי, שמחוץ למסלול התחרות, האספלט זקן, סדוק, מתפורר, מיצג מובהק של ההזנחה העירונית. אם הג'ירו יותיר אחריו מורשת סלילת כבישים ראויה, כבר היה כדאי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ