האלופה שבחרה תאריך, הזמינה את חבריה למסיבה, ושמה קץ לחייה הכואבים

בשל מחלת עצבים נדירה, חייה של מריקה ורוורט היו סיוט מתמשך, מלא בכאבים ובנכות קשה. דווקא כשהשיגה את האישור החוקי להמתת חסד, היא מצאה סיבה לחיות והפכה סיפור ספורטיבי מרגש ומעורר השראה. לפני מספר שבועות היא נכנעה לכאבים, בחרה לעצמה מועד מתוכנן ("זה כמו למות קצת"), אספה את מכריה וכלביה, ונפרדה. צוות של "ניו יורק טיימס" ליווה אותה בשנותיה האחרונות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עם הוריה וכלבה זן. "אנחנו בוכים הרבה", אמרה על משפחתה
עם הוריה וכלבה זן. "אנחנו בוכים הרבה", אמרה על משפחתהצילום: LYNSEY ADDARIO / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

כוסות שמפניה הוצאו בחופזה מהארגזים, מולאו וחולקו בין הנוכחים בחדר. עשרות אנשים הצטופפו בדירתה הקטנה של מריקה ורוורט, לא בטוחים מה הם אמורים לעשות או להגיד. זו היתה חגיגה, הבטיחה ורוורט לאורחיה. אבל בכל זאת ההרגשה היתה משונה.

11 שנים מוקדם יותר, ורוורט השיגה את הניירת הדרושה כדי לעבור תהליך המתת חסד בסיוע רופא. מאז שנות נעוריה היא נלחמה במחלת עצבים נדירה ששללה ממנה את השליטה ברגליה, לקחה ממנה את עצמאותה וגרמה לה לכאב עז תמידי. הניירת הזאת השיבה לחייה מעט שליטה. תחת החוק הבלגי, היא היתה חופשייה לסיים את חייה בכל מועד שתבחר.

תגובות