"דחייה של שנה? זה ישנה הכל": לינוי אשרם מתאמנת לטוקיו כרגיל, אך חוששת לגרוע מכל

למרות החששות מנגיף הקורונה, לינוי אשרם ממשיכה להתכונן במרץ לאולימפיאדה. בריאיון ל"ספורט הארץ" היא מספרת על שגרת האימונים ("יש יותר היגיינה"), על הקשיים ("התחרויות חסרות מאוד"), על החריגות שלה בענף ( "אני לא רוסייה, לא היו לי את הנתונים להתעמלות") ועל החשש הגדול - ביטול האולימפיאדה

לינוי אשרם, אחת התקוות האולימפיות הגדולות של ישראל
לינוי אשרם, אחת התקוות האולימפיות הגדולות של ישראל. "ברגע שיהיו תחרויות אני אהיה מוכנה"צילום: עמית שיסל, מינסק /
איתמר קציר - צרובה
איתמר קציר
איתמר קציר - צרובה
איתמר קציר

השעה היא תשע בערב, ולינוי אשרם נכנסת לראשונה הביתה אחרי עוד יום מפרך. בזמן שכמעט כל המדינה יושבת בבית, וחולמת בערגה על "התקהלויות", אשרם מבלה ימים שלמים באוהל ההתעמלות החדש במכון וינגייט, שנחנך רק לפני חודש. "השגרה היא אותה שגרה, הדבר היחידי שהשתנה זה שאין תחרויות", מספרת אשרם על חייה של מתעמלת אולימפית בצל הקורונה, "בעצם האימונים וסדר היום - זה בדיוק כמו שהיה". הסביבה כבר נראית טיפה אחרת - "הדביקו לנו עכשיו ביציאה מחדר ההלבשה מיכל אלכוג'ל, ויש אלכוג'לים שמונחים על כל שולחן, הרבה יותר היגיינה, אנחנו שומרות מרחק אחת מהשנייה הרבה יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ