כשכולם סגורים בבית ומאבדים את דעתם, פתאום הם מגלים מחדש את הספורט

כשלקחו לנו את אירועי הספורט, פתאום הריצה מסביב לשכונה הפכה להיות קריטית, וכשלקחו לנו גם אותה - כבר לא ידענו את נפשנו. בצל הקורונה, כולם התלהבו בריצה: החדשים שמתלהבים מדי, המכורים שמתעוררים לפני הזריחה ואלה שעושים את צעדיהם הראשונים

אדם רץ בניו יורק. שיגעון הריצה ממריא
אדם רץ בניו יורק. שיגעון הריצה ממריאצילום: ASHLEY GILBERTSON / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

כל המירוצים הגדולים בוטלו. מרתון טוקיו לא התקיים, גם לא חצי-מרתון ניו יורק. גם אלה שתוכננו לאפריל - בבוסטון, לונדון או צפון קליפורניה - לא ייצאו לדרך. עולם הריצה, כמו שאר העולם, נעצר. אולם, לא זו התחושה שנוצרת מביקור בפארקים ציבוריים, וממבט על הרחובות והשבילים ברחבי ארצות הברית.

שיגעון הריצה ממריא. כשאין משהו אחר לעשות - לא שיעורי ספינינג, לא שחייה בבריכה או אימונים פונקציונליים על שלל סוגיהם - רבים פונים (או חוזרים) אל הריצה. זהו הספורט המועדף בימי התפשטותה של מגפה. כל מה שצריך זה זוג נעליים ומרחק של שני מטרים מהאדם הקרוב אליך. (מספר מסלולים בעיר ניו יורק, לעומת זאת, עמוסים בהולכים ורצים, כך שאפילו שמירה על המרחק בהם מהווה אתגר).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ