על הפודיום באיצטדיון קורונה הריק: ג'ונתן לא חלם שכך יזכה בזהב אולימפי

הצופים נשארו בבית, הספונסרים קרסו ואפילו המתחרים החליפו קריירה - אם פעם התקשו ספורטאים בענפים רבים להתפרנס, אחרי הקורונה זה נהיה כמעט בלתי אפשרי. מבידוד לחירות: כך יראה הספורט אחרי הקורונה. פרויקט מיוחד לחג

ריצת משוכות, בפברואר בספרד. דרישות תקופת הקורונה חלחלו עמוק בתודעה
ריצת משוכות, בפברואר בספרד. דרישות תקופת הקורונה חלחלו עמוק בתודעהצילום: Manu Fernandez/אי־פי
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

ג'ונתן התייצב על קו הזינוק, והתכופף לעבר האדנים. סביבו שרר שקט מוחלט, שהופר רק על ידי יריית ההזנקה המוקלטת שהושמעה ברמקולים. הוא התרומם במהירות, התחיל לרוץ, הגיע למשוכה הראשונה, דילג מעליה והמשיך אל זו שאחריה, וזו שאחריה, וזו שאחריה. השקט המצמרר נשמר, מופר רק על ידי קול נשימותיהם הכבדות של חמשת האתלטים סביבו והמגע שנוצר לעתים בין רגליהם למשוכות. גם כשהתקרב לקו הסיום לא נשמע רחש. גם לא כשחצה אותו ראשון. דממה. זרועותיו הונפו אל על, בעוד לבו שוקע. זה היה הרגע שעליו חלם מילדותו. וזה לא היה הרגע שעליו חלם מילדותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ