בקרוב פשוט יימאס לו מהמשחק הזה, זה ברור. אני חייב לעלות על טיסה לפני כן

בכל פעם שאני רואה את רוני אוסליבן מניח את היד על פניו כשואל "עד מתי?", גם אני מניח את ידיי על פניי ושואל: "מה לעזאזל אני עושה פה". לפני הקורונה הוא אותת לי יותר מדי פעמים שכדאי שאזדרז. כשכל זה ייגמר: הספורטאי שארוץ לראות אחרי הקורונה. פרויקט מיוחד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני אוסליבן, בשנה שעברה. גאון עם שגעון
רוני אוסליבן, בשנה שעברה. גאון עם שגעוןצילום: Xia Lei / Imaginechina via AFP
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן

גם ככה הוא עושה כל הזמן פרצופים של "מה לעזאזל אני עושה פה" ("עזאזל" הוא עידון מקומי ל-FUCK). לא במסיבות עיתונאים, לא באולפני שידור, לא לא - הוא עושה את זה במשחקים עצמם. הוא יושב על הכיסא שלו, בקבוק המים עומד ליד הכוס והמגבת הקטנה, והוא מניח את ידו על פניו כלא מאמין. עוד פעם לחכות רבע שעה עד שג'אד טראמפ או ניל רוברטסון - או במקרים מביכים יותר סתם שחקני שורה שנייה - יאפשרו לו לחזור לשולחן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ