ראינו את מראדונה מודח מהמונדיאל, ואז שרקו הפגזים. את אביחי לא ראיתי יותר

את המונדיאל של 1994, שראינו יחד בחדר האוכל במוצב בלבנון, אף פעם לא אשכח. בבוקר אני ואביחי הספקנו לצחוק על הדחתה של ארגנטינה, כמה שעות אחר כך הוא נהרג בהתקפה על המוצב. עקיבא אבלמן כותב על חברו שנפל בלבנון, אביחי דנוך ז"ל. "המשחק האחרון", פרויקט מיוחד

אביחי דנוך מימין, עקיבא אבלמן משמאל
אביחי דנוך מימין, עקיבא אבלמן משמאלצילום: מתוך האוסף הפרטי
עקיבא אבלמן
עקיבא אבלמן

לכל אחד יש את הזיכרונות שלו מהמונדיאל. לא מעט אנשים זוכרים איפה הם היו ב-86' כשמראדונה ניצח את מערב גרמניה או את ההתאוששות המדהימה של רונאלדו בגמר 2002. אבל למונדיאל של 1994 שמור אצלי מקום מיוחד, זיכרון שלעולם לא אשכח.

פרויקט מיוחד | המשחק האחרון

אמרתי לו שיבקש מהמפקדים לצאת ולהתאמן יותר. יום אחרי האליפות, הוא נהרג | רועי דחף אותי לאורך כל הדרך, עד שהרמתי את האלונקה וראיתי אותו עליה | סירנה, עוזבים את המגרש, עולים על סרבל, ולטייסת. עד הפעם הבאה, שכבר לא הגיעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ