לאבד את האוויר, ולהתענג: כשכולם היו בבית, צללתי למעמקי הים של אילת הנטושה

במקום לאפסן את עצמי בימי המגפה, יצאתי עם סירה ואלון ריבקינד, שיאן ישראל בצלילה חופשית, לשלושה ימים במים. עצמתי את העיניים, הרפתי את השרירים, שחררתי את התודעה כל הדרך אל מצולות הים, ולרגע כל הבעיות נפתרו מעצמן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צלילה חופשית באילת. כל הקלישאות נכונות
צלילה חופשית באילת. כל הקלישאות נכונותצילום: ארז באטוס
גיל ססובר
גיל ססובר

רפי נלסון לא הגיח וסלילי קוצים אינם נותנים תחושה של מערב פרוע. אילת בסך הכל נטושה. אין כאן רומנטיקה, אין כאן תנועה. אין אפילו מחשבה שמשהו בעיר הזאת ישתנה. אנחנו לבד, כמעט.

סטיאם, אשה יפהפייה עם שיער כסוף, וקסבייר, שדומה יותר לאל מהמיתולוגיה מאשר לאדם מכדור הארץ, מצטרפים אלינו. שניהם מדריכי צלילה חופשית שקבעו את מושבת בעיר הדרומית. הם שמעו שאלון ריבקינד, שיאן ישראל בתחום, יוצא עם הסירה ולא היו יכולים לעמוד בפיתוי. האמת היא שגם לא היתה סיבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ