"לבנים מרגישים בנוח בעיקר עם עצמם": עולם הספורט חיבק את השחורים, ושכח להסתכל מתחת לאף

כדורגל, כדורסל, פוטבול - בכל ענפי הספורט המובילים סיכוייהם של שחורים להתמנות למאמנים אינם גבוהים, לפעמים הם אפילו לא מקבלים זימון לריאיון. גם חוקים מיוחדים שנוסחו כדי לקדמם לא עוזרים. "אם זה לא בגלל צבע עורי, אז מה זה?", אומר דווייט יורק

דוק ריברס, מאמן הקליפרס. מצב המאמנים השחורים ב-NBA טוב מאשר ב-NFL, אבל לא טוב מספיק לדעתו
דוק ריברס, מאמן הקליפרס. מצב המאמנים השחורים ב-NBA טוב מאשר ב-NFL, אבל לא טוב מספיק לדעתוצילום: Kirby Lee/רויטרס
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

חורחה לואיס אנדראדה עבד בפלאמנגו במשך שנים רבות, בהן הוקפץ כמה פעמים לשמש כמאמן זמני. ב-2009 מונה סוף סוף לתפקיד באופן קבוע, ומיד הוביל את הקבוצה לאליפות ברזיל. כעבור ארבעה חודשים פוטר. בשנים הבאות הוא מצא תפקידים רק בליגות הנמוכות, בטרם נטש את המקצוע ועבר למכור פירות בשוק בריו - כך על פי The Brazilian Report. דווייט יורק, חלוץ אסטון וילה ומנצ'סטר יונייטד לשעבר, הגיש ב-2018 מועמדות לאימון וילה וזכה לתמיכת אלכס פרגוסון, המנג'ר שלו לשעבר. הוא אפילו לא זכה לריאיון. שיעור הצלחה טוב יותר, ועדיין נוראי, יש לכדורגלן אלמוני שצבר יותר מ-500 הופעות בשתי הליגות הראשונות באנגליה והוציא תעודת פרו: הוא הציע עצמו ל-43 משרות אימון. לשלוש מהן בלבד רואיין. המשותף לשלושה? צבע עורם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ