אנדי מורז יודעת ש"הכל יסתדר". או באולימפיאדה, או בבית החולים

כשהיא נהנית, השחיינית האולימפית הישראלית מוכנה לעשות הרבה דברים - ללכת לאימון בכל יום, לעזוב את קליפורניה ולעלות לארץ לבדה, וגם להמשיך את שושלת השחיינים במשפחתה. בריאיון היא מנסה להסביר את השיאים האחרונים שקבעה בבריכה, ומדוע היא מוכנה להשהות את לימודי הרפואה לטובת צ'אנס נוסף בטוקיו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנדי מורז בתחרות בבודפשט
אנדי מורז בתחרות בבודפשטצילום: Mine Kasapoglu / ISL
איתמר קציר
איתמר קציר

פעם אנדי מורז בכלל לא אהבה לשחות. "אח שלי ואני היינו 'זוממים' איך אנחנו יכולים להוציא את עצמנו מהאימון", מספרת השחיינית האולימפית הישראלית ל"ספורט הארץ" בריאיון טלפוני מבודפשט, "לפעמים אמא שלנו היתה מרשה לנו לא ללכת, ולפעמים היינו צריכים ללכת בכל זאת". לימים תהפוך הילדה מקליפורניה לשחיינית אולימפית ישראלית, ולאחת המובילות שבהן.