בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור דה פראנס: החברה הגבוהה

מיליוני אופניים עברו שם, המומחים קובעים כי יש למנצחים בהם חשיבות מכרעת והאוהדים יוצרים תמונה שמזכירה "200 אלף איש שעושים פיקניק". הטור דה פראנס חוגג 100 שנים של עליות אל הרי האלפים, המכה של הרוכבים

תגובות

לפני שפיטר תומסון ניהל מסעות אופניים באלפים, הוא צפה בטור דה פראנס בטלוויזיה קטנה כרוכב מתבגר בסקוטלנד. כשהמקצוענים תקפו את העליות המפורסמות, בצלן של פסגות מושלגות, בין קרחונים ומרעים, תומסון ישב מאובן.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

לאחר מכן, כשהתחרה באלפים בפעם הראשונה, הוא פיגר אחרי הדבוקה. לכן השבוע, כשהטור חוגג את יום השנה ה-100 באלפים, החוויה של תומסון ממחישה היטב מה משמעות הרגעים הללו עבור הרוכבים - חלקה שירה, חלקה כאב. "אני בטוח שלאותם מראות מדהימים ששבו אותי היה את אותו אפקט גם על מיליוני רוכבים אחרים במהלך 100 השנים האחרונות", הוא אומר.

כדי להנציח את יום השנה ה-100, קבעו מארגני הטור את השבוע הזה באלפים, ומילאו אותו בארבעה סיומי קטעים על ראשי הרים, לרבות קטע הסיום הגבוה ביותר - בעלייה - בהיסטוריה של הטור. במירוץ כולו יש 23 מעברי הרים או פסגות ב"דרגה 1", "דרגה 2" ו"הדרגה הגבוהה ביותר". בעשרה מתוכם יפגשו הרוכבים באלפים. מדובר במחווה ראויה, ושאפתנית.

מטפסים ומטפסים ומטפסים. "העליות אייקוניות", מתאר רוכב העבר פול שרוון (תצלומים: אי-פי ורויטרס)

אם הקטעים באלפים לא יחשפו את זהות המנצח במירוץ, הם בוודאי יהיו אלה שיכריעו מי יפסיד בו. החלק באלפים שבו ייערך המירוץ, בסמוך לגבול עם איטליה, שולב לראשונה בטור דה פראנס ב-1911. על פי הדיווחים, 84 רוכבים החלו את המירוץ, אך רק 28 סיימו אותו. אמיל ז'ורז'ט, רוכב צרפתי שזכה בקטע הראשון באלפים, סיים שלישי.

הטיפוס שנכנס לראשונה ב-1911, קול דו גליבייה, יופיע פעמיים בטור הנוכחי, בקטעים 18 ו-19. העלייה הראשונה תציין את הנקודה הגבוהה ביותר של קו סיום קטע, גובה של 2,651 מטר. השנייה תסמל את החזרה לטיפוס המפורסם ביותר ברכיבה, החזרה לאלפ ד'ואז.

הנקודה הגבוהה בהולנד

הרוכב לשעבר אנדי המפסטן מדריך סיורי אופניים באיטליה, מוכר אופניים בסיאטל ועדיין רוכב ברחבי העולם. אבל רגע הרכיבה המפורסם ביותר שלו, זה שזרים גמורים שואלים אותו לגביו גם אחרי 20 שנה, מסומן על ידי שלט באלפים הצרפתים.

השלט מוצב באחת הפניות הידועות לשמצה באלפ ד'ואז, אחת מ-21 התעקלויות דמויות סיכת ראש שמגדירות את השלב המפורסם בטור דה פראנס. שם אוהדי הרכיבה נדבקים לדרך, צובעים את שמות הרוכבים על המדרכות ורצים בספרינט לצד המתחרים, במעלה הגבעה, כל כך קרוב עד שהם יכולים לגעת בהם, מה שאכן קורה.

במרוצת השנים ניתן לאלפ ד'ואז הכינוי ההומוריסטי "הנקודה הגבוהה ביותר בהולנד", משום שרוכבים הולנדים רבים כל כך ניצחו בקטעים שהסתיימו שם. כמו המפסטן, שעשה זאת ב-1992, גם הישגיהם של האחרים הונצחו בשלטים.

"אלפ ד'ואז נראה כאילו עוצב על ידי סבא של היידי (בת ההרים) בכבודו ובעצמו", טוען פול רוגן, שותפו העסקי של תומסון, "יש פרות עם פעמונים ודשא על הגגות. רכיבה על אופניים היא הדרך המושלמת להגיע לשם ולספוג את האווירה. ממשיכים לטפס ולטפס, ויש כל מיני סוגי אוהדים. כאילו 200 אלף איש עושים פיקניק".

בשנה שעברה ציינו בטור 100 שנים להכנסת הפירנאים, סדרה נוספת של הרים עליהם מטפסים הרוכבים מדי חודש יולי, לרבות בשבוע שעבר. עבור פול שרוון, רוכב לשעבר ופרשן מטעם ערוץ "ורסוס", הפירנאים מציגים דרכים קטנות ומחוספסות יותר בערים מפותחות פחות. שרוון מאמין כי באלפים, שמתהדרים בנופים פתוחים ועוצרי נשימה, רוכבים לרוב מהר יותר בגלל המשטחים החלקים.

שרוון למד על האלפים בדרך הקשה. בטור שהתקיים בסוף שנות ה-70', סיפר, טיפסו הוא ומספר רוכבים נוספים פעמיים ביומיים על אלפ ד'ואז. למחרת, ביום המנוחה, המנג'ר של קבוצתו לקח את הרוכבים לתחתית והורה להם לטפס עליו שוב. "תמיד החשבתי את האלפים לדרמטיים יותר מהפירנאים", אומר שרוון, "בייחוד העליות. הן אייקוניות".

אתמול בטור דה פראנס: אלברטו קונטאדור, למי ששכח | רמי היפש

כשהוא מתבקש לתאר את הטיפוסים החביבים עליו באלפים, מונה תומסון את קול דה לה בונט (המדהים ביותר), קול ד'איזור (תוואי נוף שנע בין מדבר ליער), קורמה דה רוזלנד (נוף עוצר נשימה) וגליבייה (כי, ובכן, זה גליבייה).

בעליות כאלו, מעיד שרוון, קיימת עדיפות לרוכבים שמשקלם 55-65 ק"ג. המטפסים הטובים ביותר בהיסטוריה של הטור - החל מאדי מרקס, המשך במרקו פנטאני ובגרג למונד, ועד אנדי שלק ואלברטו קונטאדור כיום - מתאימים רק לעתים לטווח הזה.

לאנס מלך האלפים

אבל מטפס אחד מומחה, יותר מכל אחד אחר, הביא לאלפים רוכבים, בעיקר אמריקאים, ששרדו את מחלת הסרטן או הכירו אדם שסובל ממנה. שמו, כמובן, לאנס ארמסטרונג.

תומסון ליווה קבוצות של טקסנים לאלפים כדי לעקוב אחר ארמסטרונג. הוא הביא למקום גם עובדי דואר. באחד המקרים נכנס לבר הומה, בו ראה את שריל קרואו, בת זוגו של ארמסטרונג לשעבר, צופה בטור בטלוויזיית 13 אינץ' ביחד עם המוני אנשים. בפעם אחרת הבחין תומסון בארמסטרונג עובר אותו ברכיבה, אבל תומסון התמהמה עם המצלמה. הוא קילל בקול רם בצרפתית, אך כעבור עשר שניות טפח ארמסטרונג על כתפו ושאל אותו אם הוא מעוניין להצטלם. כמובן. "זה כמו טיול למכה של הרוכבים", אומר רוגן, "רוכבים רבים הם בודדים. הם הרוכבים היחידים בעירם. אתה מגיע לכאן, ואתה מוקף בעשרות אלפים כמוך. ואז אתה חושב לעצמך 'אלה האנשים שלי. זו הדת שלי'".

גם השנה צפויה ההכרעה בטור להתרחש בהרים. אשתקד רדפו זה אחר זה בפירנאים שלק וקונטאדור, עד שהשרשרת באופניו של שלק נקרעה והספרדי דחף קדימה, מהלך שהוציא מיריבו את המשפט: "בטני מלאה בכעס". השנה, עם אחיו פרנק, כשהוא בריא וקונטאדור מאחור, שלק הוא אחד הפייבוריטים. "אני לא מגלה סוד גדול כשאני אומר שהטור יוכרע באלפים", אמר לפני הטור, "עבורי, הרוכב שילבש צהוב על פסגת הגליבייה בקטע ה-18 יהיה גם המנצח בפאריס".

לורן סייקמן ייסד את "דיסקבר פראנס אדוונצ'רס", וכאחת מארבע חברות המפעילות חבילות VIP בטור דה פראנס, הוא מגיע מדי יום עם רוכבים למסלול הזהה לזה שהמקצוענים צולחים לאחר מכן. חגיגות ה-100 לא הגדילו את הביקוש, הוא אומר, וטוען כי האלפים תמיד יהוו מוקד משיכה.

הקבוצות שלו, שיוצאות לדרך בבוקר ומתחילות בטיפוס, כוללות לעתים רוכבים שגילם פי שניים מהמקצוענים וקצב רכיבתם אטי לפחות ב-50% לעומתם. אבל הם תמיד באים מאותן סיבות. "בכל יום יש לך מאות רוכבים, אם לא אלפים", אומר סייקמן, "כולם רוצים לרכוב באלפים. זה סוג של טקס מעבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#