בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכות מתחת לחגורה בדרך לאולימפיאדה

כשהמשוואה כוללת שני ספורטאים ורק כרטיס אחד לאולימפיאדה, חולפת הדרך ללונדון בעיקוף ארוך, מתיש ולעתים מזיק. כמו שאומר נמרוד משיח: "שחר צוברי ירד למקום הכי נמוך, עכשיו זה קצת אישי". ושהרע בינינו ינצח

3תגובות

לפני אליפות אירופה האחרונה בגלישת רוח, נדמה היה שבמאבק בין נמרוד משיח לשחר צוברי על הכרטיס הבודד למשחקים האולימפיים יתמכר כל אחד מהשניים לרחש הגלים, יבחר נתיב משלו במים הצלולים ויתעסק אך ורק בהישגיו. כך חשבנו לתומנו, עד שהגיע צוברי וניסה לפתוח את הערעור נגד משיח כדי להזיק למאזן הניקוד של יריבו.

נמרוד משיח נגד שחר צוברי - תחרות ספורטיבית לגיטימית או יריבות שיצאה מכלל שליטה?

יומיים אחר כך, לפני שיוט המדליות אליו זינק משיח בלי סיכוי לעלות לפודיום, צפה יו"ר איגוד השיט, יהודה מעיין, את ההתרחשות. "בבוקר אמרתי לגור שטיינברג (מנהל ההכנות האולימפיות, א"ט) שמשיח יחסום את צוברי", משחזר מעיין, "הוא תיפקד בדיוק כפי שאני הייתי מתפקד באותו מצב. אין כאן תוצאה משוקללת שעוזרת לנבחרת, כל אחד לעצמו ואין לי בעיה שהם יילחמו בים".

וינצ'נזו בגליאונה ונמרוד גליקמן

משיח, מסתבר, הצליח להפתיע אפילו את עצמו. עד לא מזמן האמין שיוכל להתרכז רק בביצועיו, אולם האליפות בבולגריה הפגישה אותו עם מציאות שונה. "זו היתה סיטואציה שמעולם לא הייתי בה", הוא מעיד, "באיזשהו מקום ניצחתי את עצמי. להתרכז במישהו אחר זו מבחינתי לא אנרגיה של ניצחון, אי אפשר להצליח ככה. מי שמכיר אותי מבין שעשיתי משהו שהוא הכי אנטי-אני, אבל יום לפני ידעתי שזה מה שאעשה, כי יש לי חלום שקורה בעוד שנה והייתי צריך לבצע מהלך מסוים כדי שהחלום עדיין יהיה קרוב אלי".

"עד הערעור של שחר התנהלתי בדרך מאוד חיובית והכל הרגיש מאוד רגוע", הוא נזכר, "שנינו גלשנו וכל אחד הציג את היכולות שלו בצורה נהדרת, ואז הגלשן שלי התפרק לחתיכות והכל התהפך. עד אז היו לי דרך מסוימת וקו מאוד חזק שלי עם עצמי. הייתי על ענן שקט ורוחני והתעלמתי מכל מה שמסביב, אלא שמאותו רגע הייתי חייב לנחות למציאות אחרת. אם לא הייתי מתאקלם לזה במהירות, הייתי מתרסק. עשיתי שינוי דרסטי וגיליתי שיש בי גם את הצד הזה, שהכרחי לספורטאי תחרותי".

בעוד משיח משוכנע שהמהלך הטקטי שביצע היה טהור לחלוטין, הוא מצביע על ערעורו של צוברי כפעולה הרבה פחות לגיטימית. "זה המקום הכי נמוך שאפשר לרדת אליו, אבל אולי זה הצליח להוציא אותי מאיזון. אין ספק שכרגע האווירה התהפכה לחלוטין. לא נראה לי שבזמן הקרוב שחר ואני נחליף מלים, וזה מובן. הבנתי מאותו רגע שאנחנו עוברים שלב וקיבלתי את זה. זה קצת אישי עכשיו ואין מה לעשות, כי שנינו רוצים את אותו חלום. אין סיכוי שבתחרויות הבאות אנהג כמוהו, אבל אשים עליו עין תמיד. בסופו של דבר, אני צריך לסיים את המבחנים לפניו".

זאבים בודדים

לגיטימיים או מלוכלכים, המהלכים שנקטו משיח וצוברי חידדו עד כמה מורכב, טעון וייחודי המאבק בין שני ספורטאים מובילים על כרטיס יחיד לבמה המרכזית. "אלו אנשים מאוד הישגיים שהאולימפיאדה מבחינתם היא פסגת הקריירה הספורטיבית", מנתח הפסיכולוג ארנון צפריר מ"המרכז לפסיכולוגיית ספורט", "לכן המטרה מקדשת את האמצעים. אסור לשכוח שזהו ספורט אישי, והחבר'ה האלה הוכשרו בכל חייהם הספורטיביים לנצח לבד. אין משמעות בעיניהם לייצוג של אותה מדינה. מישהו אחר צריך להפסיד, גם אם הוא החבר הכי טוב שלי, ומכאן שלא באמת ניתן להיות חברים ויריבים במקביל. החיים הכריחו אותם להרוג אחד את השני במסגרת ספורטיבית. הם זאבים בודדים שאומנו להתמודד לבד".

מלבד הפן האישי, מצביע צפריר גם על זווית מערכתית שחשובה לא פחות. "איגוד השיט נדרש למצוא קווים מנחים לפעולה. מה מותר ומה אסור. בהינתן שהמערכת נותנת למערב הפרוע הזה להתקיים ולא קובעת כללים, אנחנו רואים התנהגויות שנראות לנו מאוד מוזרות ותוהים איך ספורטאי פוגע במישהו מהמדינה שלו. לא נכון להסתכל על זה כך, כי זו זירת המאבק שנקבעה להם - קחו ארבע תחרויות ונראה מי מביניכם מנצח".

לפחות באשר לחוקים ולתקנות, מעיין נחוש למנוע את הישנות הדברים בתחרויות הבאות. "ערעור כמו של שחר זה משהו שלא יהיה יותר", מבהיר היו"ר, "אטפל בזה ואעביר להם את המסר במהירות ובחדות, כמו תער. לא צריך לאיים בסנקציות, אסביר להם את החיים. הם הבינו שהם רק יכולים להפסיד מזה. אם לא יהיה פייר פליי, הם יחטפו. אם ינהלו ביניהם מאבקים מטופשים בלי שכל, שייטי ה-470 ייקחו את המדליות והגולשים יישבו ביציע וימחאו להם כפיים".

מאליפות אירופה נעדרו לפחות עשרה גולשי צמרת. למרות זאת, חזרו שני הישראלים בידיים ריקות. גם משיח מבין שהתנהלות דומה באליפות העולם בפרת' עלולה לעלות לו ביוקר. "ליד כל התותחים נהיה חייבים להתרכז במלחמה האמיתית ולא בשטויות אחרות", הוא מתכונן, "אם נאפשר את זה שם, שנינו לא נהיה בתמונה והמתחרים יאכלו אותנו בלי מלח. התעסקות בדברים שלא קשורים לספורט תוציא אותך מפוקוס. אני חייב להתעלם מזה ולשמור על עצמי".

ניר קידר

המערכת אשמה

סימן שאלה מרכזי בסוגיה כלל לא קשור בהתנהגות כזו או אחרת, אלא בשיטת המבחנים שנקבעה להם - ארבע תחרויות, בסיומן יטוס ללונדון הגולש בעל הניקוד הגבוה ביותר. "יש סיפור שמאפיין את הלך הרוח הזה", מתאר צפריר, "מושבניק סידר את המחסן והפיל כד שממנו יצא ג'יני. השד הציע לו משאלה בתנאי אחד - כל מה שתקבל, השכן של יקבל כפול. אחרי מחשבה ממושכת הוא ביקש מהג'יני להוציא לו עין. כך גם משיח וצוברי. הקרב האמיתי שלהם היא לא מול היוונים או הספרדים, הם עסוקים בהכרעת היריבות מבית. מדליה בתחרויות שבדרך היא בונוס".

מי שממשיך את הקו הוא עמית ענבר, שגבר בשיטת מבחנים דומה על גל פרידמן וייצג את ישראל בסידני 2000. "תחרות מול יריב חזק על מקום אחד מוציאה ממך את הדברים הכי איכותיים ומעמידה אותך בפני מבחן מנטלי ופיסי", מסביר ענבר, "יש לזה המון יתרונות, אבל גם בעייתיות בשיטה - המבחנים נמשכים הרבה זמן ומסתיימים ממש בסמוך לאולימפיאדה. זה ישאיר את האדם שייסע אליה בלי הרבה אוויר. עברתי מסלול דומה עם גל והגעתי לאולימפיאדה סחוט. כשאתה מגיע לתחרות וחייב להסתכל כל הזמן על מתחרה נוסף, אתה מושפע מאוד מההצלחות ומהכישלונות שלו. לראייה, ברוב המקרים בהם היתה לצוברי תחרות טובה, לנמרוד הלך פחות ולהפך".

לדעת ענבר, רצוי היה שהנציג הישראלי למשחקים יידע את מקומו הרבה לפני כן. "לטעמי, שנה לפני האולימפיאדה הספורטאי חייב לדעת שהוא שם, ולא שלושה חודשים לפני. הוא צריך זמן להוריד הילוך, לקחת אוויר, להתחזק מחדש בלי הסחות דעת ולשעוט קדימה לדבר האמיתי, זכייה במדליה אולימפית. אם תחרויות המבחן יסתיימו קרוב מדי לאולימפיאדה, הספורטאי עלול להגיע למאני טיים אחרי השיא. שלוש שנים לפני המשחקים ב-2004, גל ידע שהוא ייצג אותנו באתונה. הוא סימן את האולימפיאדה כתחרות מטרה יחידה, והגיע אליה בצורה הרבה יותר נינוחה, בלי לבזבז אנרגיה על מלחמות מול ספורטאים אחרים. המבחנים אצלנו הופכים את ההגעה לאולימפיאדה לעיקר. שני חבר'ה צעירים ומוכשרים עוברים כרגע תהליך התשה מטורף. הדרך שסימנו בפניהם מאוד ארוכה, מייגעת ולא בהכרח תהיה הישגית לשניהם. מה שעובר בדרך של כל אחד מהם הוא השני".

גם משיח מודע היטב לספר ההרפתקאות והאתגרים, שעל הפרק הראשון וההרסני שלו ניתן היה לקרוא כבר בבולגריה. "ברגע שפרסמו את שיטת המבחנים היתה לי אכזבה מסוימת", הוא מגלה, "המתחרים שלי מחו"ל יכולים לעשות דרך עצמאית, ואני חושב רק איך לשמור את עצמי שפוי בסדרה הזו. איגוד השיט הוא האחראי העיקרי לסיטואציה שאירעה בבורגאס, זו דרך ההתמודדות שהוא התווה. אנחנו חשופים ללחץ שאף גולש מחו"ל לא נתקל בו. זה דורש ממני דברים שאני לא רגיל אליהם, אבל אין לי דרך אחרת".

"האחריות עלינו", מסכים שטיינברג, "בחרנו שהתחרות תהיה ביניהם וידענו שבסיטואציה מסוימת זו האסטרטגיה בה יבחרו. מבחינה רגשית זה קורע את הלב, אתה יושב בסירת המנוע ורואה איך אתה מחמיץ מדליה בגלל הנציג השני שלך. למעשה, בשיטת המבחנים שלנו תרמנו מדליה לגולש הספרדי. בטווח הארוך זה יחשל ויחזק אותם, הם ילמדו לתקוף וגם להתגונן. השיט חי בזכות האולימפיאדה, ומי שייצג אותנו יגיע כספורטאי חזק ומתוחכם יותר. שיוטי המדליות האולימפיים מוכרעים על דברים כאלה".

כאן קופצות בכיף

שיט אינו הענף היחידי המחייב את הספורט הישראלי לבחור באחד מבין שני ספורטאים בכירים. גם אליס שלזינגר וירדן ג'רבי, שתי ג'ודוקא מהטופ העולמי במשקל עד 63 ק"ג, יודעות שמקומן בלונדון כבר היה מובטח אלמלא היתה צריכה כל אחת להשאיר מאחור את יריבתה. "נכנסתי לקטגוריית המשקל הזו בידיעה שאליס נמצא שם", מחדדת ג'רבי, "הבנתי שיש סיכוי שאפסיד, אבל עדיין אלחם על זה. מלכתחילה אליס היתה שם, אז אין שום דבר שיכול להפתיע אותי. מראש ידעתי שאהיה בפנים או בחוץ".

נמרוד גליקמן ג`יני

לדו-קרב הלאומי יכולות להיות גם השלכות חיוביות. "כשאליס מתחרה בטורניר בו גם אני משתתפת, יש לי מוטיבציה לעשות תוצאה הרבה יותר טובה. מעין תחושה פנימית שאם אנחנו מתחרות באותו מקום, יש בי את האדרנלין והרצון להצליח טיפה יותר מאשר בתחרות בה אני בלעדיה", מודה ג'רבי, "לי זה מאוד תורם. בלי אליס אני לא חושבת שהייתי מתקדמת כל כך מהר ועושה את הקפיצה הזו בזמן כל כך קצר. אני חושבת שהתחרות בינינו תחשל אותנו. זה סוג אחר של התמודדות, ומי שתגיע ללונדון תגיד לעצמה 'אוקיי, הייתי יותר טובה מהשנייה ועכשיו זה הזמן שלי להוכיח את זה'".

למרות ההערכה והכבוד ההדדיים, היריבות על המזרן לא הותירה להן ברירה. "בגיל מאוד צעיר, לפני שהכל התחיל, היינו חברות מאוד טובות", מתארת ג'רבי, "עכשיו אנחנו לא ממש מדברות ואני כבר לא כל כך מכירה אותה. זה בא יותר מהכיוון שלה, היא מעדיפה את המצב כפי שהוא ואני מכבדת את זה. אני יודעת להפריד בין הדברים. יש לי הרבה חברות טובות במשקל שלי שאני בקשר יומיומי איתן. אנחנו מתחרות זו מול זו וזה לא מפריע לי".

אצל מעין פורמן ודניאל פרנקל המצב שונה. נכון שמדובר ביריבות, אבל העובדה ששתי הקופצות לגובה יכולות להשיג את הכרטיס ללונדון הופכת אותה למעודנת יותר.

"אנחנו ממש לא מתרחקות אחת מהשנייה", מסבירה פורמן, "בחו"ל אנחנו מסתובבות ביחד, אולי כי אין ברירה. אף אחת לא רוצה להסתובב לבד. לפעמים אנחנו חולקות חדר, וחייבות שתהיה בינינו איזושהי הבנה הדדית. אנחנו בכל זאת בנות, מדברות על החיים ועל ענייני חולין. אני בטוחה שבענפים אחרים היחסים פחות טובים, שם אין להם ברירה כי זה או אני או אתה".

בחברות או ביריבות, בים או ביבשה, יצטרכו הספורטאים הישראלים להניח בצד את כל המטען הרגשי ולהתעלות ברגע האמת, גם אם זה יבוא על חשבונו של אחר. "רופא שמציל חיי אדם לא באמת מתחבר לאדם הספציפי ונחרד ממה שקרה לו, כי אז הוא לא יצליח לבצע את המוטל עליו", מסכם צפריר, "מתקיימת רציונליזציה. הוא מתרחק משום שאם יתחבר לאירוע באופן רגשי, הוא לא יצליח לתפקד. המתח, הלחץ והמחיר הגבוה שהספורטאים מפחדים לשלם במקרה של כישלון, גורמים להם ללבוש את תפקיד המנצח. הם מאירים את המטרה באלומת לייזר מאוד מרוכזת, הולכים בעקבותיה ומשקיעים בה את כל האנרגיה".

יש מקום רק לאחד מאתנו | יריבויות בספורט הישראלי

גל פרידמן ועמית ענבר (גלישה)

פרידמן היה הראשון שהצליח לערער את שליטתו של ענבר בענף, לאחר שזכה במדליית הכסף באליפות העולם ב-1995 ובכרטיס לאולימפיאדת אטלנטה. ארבע שנים אחר כך היה זה ענבר שנסע למשחקי סידני 2000 על חשבון יריבו. לאורך השנים השניים לא התאמנו יחד ודיברו לעתים רחוקות, אבל לקראת אולימפיאדת בייג'ין הפך ענבר למאמנו של פרידמן. כיום עובדים השניים יחד עם נמרוד משיח

גל פרידמן ושחר צוברי (גלישה)

מגריזו ספי

יריבות שהחלה ב-2005 על רקע החלפת דגם הגלשן ממיסטרל לניל פרייד. באותה תקופה התלונן צוברי שאיגוד השיט ומאמן הנבחרת, עמית ענבר, העדיפו לקדם את פרידמן וקבעו כי אימוני הנבחרת ייערכו בשדות ים, מקום מגוריו של האלוף האולימפי. ענבר וצוברי הסתכסכו בצורה מתוקשרת, אך בסופו של דבר פרידמן לא הצליח להסתגל לדגם החדש וצוברי הצעיר זכה בכרטיס לבייג'ין 2008

לי קורזיץ ומעין דוידוביץ' (גלישה)

לאחר הופעתה של קורזיץ באתונה 2004, צצה דוידוביץ' והקדימה אותה בתחרויות המבחן כדי לנסוע במקומה לבייג'ין 2008. כעת נאבקות השתיים על הכרטיס הבודד ללונדון 2012

אליס שלזינגר וירדן ג'רבי (ג'ודו)

לישראל יש שתי לוחמות איכותיות במשקל עד 63 ק"ג, אך רק אחת מהן תוכל להופיע במשחקים האולימפיים. השתיים אינן ביחסים קרובים, אך גם לא התבטאו אחת נגד האחרת בתקשורת. שלזינגר מובילה במירוץ ללונדון עם 761 נקודות לעומת 680 של ג'רבי. בעוד שמונה חודשים תתברר זהות הג'ודוקא שתייצג את ישראל

מעין פורמן ודניאל פרנקל (קפיצה לגובה)

מאז 2010 עובר השיא הישראלי ביניהן, ועתה הן מחזיקות בו במשותף (1.92 מטר, תוצאה שמספיקה לקריטריון B). תוצאה של 1.95 מטר ומעלה תזכה אותן בקריטריון A, המבטיח השתתפות באולימפיאדה. אם רק אחת מהן תשיג את קריטריון A, האחרת תישאר בארץ

דימה קרויטר וניקי פאלי (קפיצה לגובה)

לא מן הנמנע ששניהם יגיעו למשחקים האולימפיים, אך נכון להיום קרויטר הוא היחיד שקבע את קריטריון B עם קפיצה ל-2.28 מטר. מנגד, פאלי אינו בכושר טוב כבר זמן מה וטרם קבע קריטריון כלשהו. בין השניים שוררים יחסים טובים, וקרויטר התבטא לא פעם בנוגע להערכה שהוא רוחש לקולגה המבוגר ממנו. פאלי אף העניק ליריבו במתנה את זוג נעלי הקפיצה הראשון שלו (איל אנגל)

כל נקודה קובעת

גולש הניל פרייד שיקבל את הכרטיס הישראלי היחיד ללונדון (אחד לגברים ואחד לנשים) ייקבע לפי סכום הניקוד המצטבר מארבע תחרויות: אליפות אירופה בבולגריה שהסתיימה שלשום, אליפות העולם באוסטרליה (דצמבר 2011), אליפות העולם בספרד (פברואר 2012) וגביע העולם בהולנד (מאי 2012, כשלושה חודשים לפני האולימפיאדה).

הניקוד יתקבל על מקומות 1-16 באליפות העולם ו-1-10 בתחרויות האחרות, כאשר הניקוד עבור אליפויות העולם גבוה בהרבה (למשל, 50 נקודות עבור מקום ראשון לעומת 30 בתחרות אחרת).

בעקבות המהלך הטקטי של משיח, שהוריד את צוברי מהמקום השלישי לרביעי באליפות אירופה, צבר צוברי שבע נקודות בלבד במקום 15. משיח הסתפק במקום השמיני וליקט שלוש נקודות, כך שהפער ביניהם עומד כרגע על ארבע נקודות במקום 12



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#