בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום בו מרים המשקולות היהודי זכה בזהב

השבוע לפני 54 שנה: את מה שעשה באיצטדיון רמת גן אייזיק ברגר, מרים משקולות אמריקאי-יהודי, אף אחד לא עשה כאן מעולם

תגובות

24.9.57 - "יהודי זכה במדליית זהב", זעקה הכותרת בכל העיתונים בישראל בנובמבר 56', לאחר שאייזיק ("אייק") ברגר בן ה-20 הפתיע את יבגני מינאייב בתחרות הרמת משקולות במשקל נוצה (עד 60 ק"ג) באולימפיאדת מלבורן, כשהשיג 352.5 נקודות לעומת 342.5 של הסובייטי.

עמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

ברגר נולד למשפחה חרדית בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא היה נמוך (1.57 מטר), אבל מהיר ועשוי ללא חת. חברו הקרוב, סי בונם, סיפר כי במלחמת העצמאות ב-1948, בהיותו בן 11, רץ ברגר בין הפצצות כדי לספק מזון למשפחתו. כעבור שנה היגרה משפחת ברגר לניו יורק ואייזיק, שחבש כיפה גדולה, ספג השמצות בבית הספר. בתגובה, החל לבנות את גופו בחדרי כושר. כשהרגיש שהוא חזק מספיק, הזמין את אחד הבריונים בבית הספר לדו-קרב שנערך לעיני קהל רב. לפני שיריבו הספיק לפעול, בזריזות אופיינית הטיח ברגר את ראשו בקרקע.

אי-פי

באותו רגע נפתרו בעיותיו החברתיות, אבל ברגר החליט לקחת את היכולות הגופניות המרשימות לכיוון ספורטיבי. הוא נרשם למועדון מקומי בברוקלין, ומשם המשיך למועדון "יורק ברבל", שם גילה אותו מאמן נבחרת ארצות הברית בהרמת משקולות, בוב הופמן.

ההתקדמות של ברגר היתה מטאורית. הוא ניצח כבר באליפות ארצות הברית הראשונה בחייו, בשנת 1955. לאחר שקיבל אזרחות אמריקאית, נכנס לסגל האולימפי וזכה כאמור במדליית זהב מפתיעה. כעבור שנה חזר ברגר לישראל, לראשונה כספורטאי, כדי להשתתף במכביה השביעית. למרות שנקבע כי ישתתף בתחרות ראווה בטקס הסיום, הוא הגיע לארץ שלושה שבועות לפני כן והצטלם עם השחיינית שושנה ריבנר, אותה הכיר במלבורן.

ב-24 בספטמבר, ערב ראש השנה, לאחר שהמתעמלת ההונגרייה אגנס קלטי הפגינה ביצועים נהדרים, עלה ברגר לדוכן באיצטדיון רמת גן המלא ב-45 אלף צופים, ביניהם ראש הממשלה דוד בן גוריון. ברגר בחר ללכת על סגנון הלחיצה, בתקווה לשפר את שיא העולם שקבע מינאייב שלושה חודשים קודם לכן - 115 ק"ג. ברגר התחיל ב-105 ק"ג והצליח. גם 110 ק"ג עברו בקלות, ואז קפץ ל-117.5 ק"ג.

"דומה שאיש אינו נושם ברגע זה ביציעים", תיאר למחרת כתב "הארץ", נתן דונביץ', "ברגר מייצב את עמידתו, נוטל נשימה עמוקה, הידיים המכוסות באבקת טלק לבנה מושטות אל המכשיר. זה הרגע! הוא מרים את המכשיר אל חזהו, מנסה להניפו. קשה מאוד! עוד מאמץ אחד והמכשיר מעל ראשו. זהו זה! שיא עולמי חדש! כולם רצים לנשקו ולחבקו, חיוך רחב מופיע על פניו הילדותיות".

ברגר יקבע בהמשך הקריירה עוד שלושה שיאי עולם, יזכה במדליות כסף בשתי אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם, ייכנס להיכל התהילה של הספורטאים היהודים ולהיכל התהילה של מרימי המשקולות בארצות הברית. אבל הוא לעולם לא ישכח את השיא הראשון בחייו, אותו קבע ברמת גן. אנחנו בטח לא נשכח - זהו שיא העולם היחיד שנקבע אי פעם בישראל.

השבוע לפני 23 שנה | קפיצה לברכה

19.9.88 - דברים רבים עברו בראשו של גרג לוגניס בזמן שהרופא תפר את הפצע בראשו. רגשות אשם, למשל. דקות קודם לכן הוא נפגע מהמקפצה במוקדמות קפיצה למים משלושה מטר באולימפיאדת סיאול, ודימם בבריכה. באותה עת כבר ידע שנדבק ב-HIV. אומץ לחשוף זאת לא היה לו. גם באותו יום. והיה גם החשש המקצועי. האם האלוף האולימפי מ-84' עומד לאבד את תוארו? "המאמן אמר שאיש לא יאשים אותי אם לא אחזור ואקפוץ", שיחזר לוגניס, "האירוע התגלה כברכה. ברגע הפכתי לאנדרדוג, וזה היה קל יותר".

35 דקות אחרי שנפגע, חזר האמריקאי לבריכה, השלים את המוקדמות ועלה לגמר, לפני שהמשיך לבית חולים לטובת תפרים קבועים. כעבור יממה הפך לאלוף האולימפי הראשון ששומר על תוארו במקפצה.

השבוע לפני 73 שנה | מי צריך חברים?

24.9.38 - ג'ין מאקו לא היווה עוד יריב עבור דון באדג'. שני הטניסאים האמריקאים היו חברים ושיחקו יחד זוגות. אבל כאשר הגיעו לגמר אליפות ארה"ב ב-1938, היסטוריה עמדה על הפרק. לא חברות.

שנתיים קודם לכן, מתוסכל מכמה טורנירים בהם הגיע רחוק אך לא רחוק מספיק, לקח באדג' הפסקה של חמישה חודשים ועבד על המשחק שלו. זה השתלם. ב-1937 זכה בשניים מהטורנירים הגדולים. שנה אחר כך הוכתר לאלוף אוסטרליה, ואז לאלוף צרפת, ואז לאלוף ווימבלדון, והכל בלי לאבד מערכה במשחקי גמר.

בארה"ב שינה מאקו את הסטטיסטיקה, כשלקח את המערכה השנייה, אך לא יותר. באדג' ניצח 6-3, 6-8, 6-2, 6-1, ובגיל 23 הפך לראשון שזוכה בגראנד סלאם - כל ארבעת הטורנירים הגדולים בשנה אחת. (אמיר ענבר)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#