בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרך הארוכה והמייגעת לאיש הברזל

יש אומרים שאתה איש ברזל כאשר סיימת תחרות כלשהי. אחרים סבורים שאינך איש ברזל עד שסיימת את ה-תחרות - 3.9 קילומטר שחייה באוקינוס, 180 קילומטר על אופניים וריצת מרתון על "הכביש המהיר לגיהנום". ברוכים הבאים לאליפות העולם בהוואי

תגובות

איש הברזל | אליפות העולם בהוואי | שבת, 8.10

3.9 קילומטר שחייה, 180 קילומטר רכיבת אופניים, 42 קילומטר ריצה. המקצועות והנתונים המרכיבים את טריאתלון איש הברזל ידועים ונראים יותר ויותר בתחרויות שצצו במהלך השנים ברחבי העולם. כולם ממשיכים את המסורת שנולדה באיים האקזוטיים ב-1978, גם כשהם רחוקים מהם מאוד, אבל המשוגעים לדבר יעשו הכל למען טעימה אחת לפחות מהדבר הטהור ביותר: אליפות העולם בהוואי, המקום בו גם אנשי ברזל נמסים.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

"זה האירוע הגדול ביותר בגלל שהוא הקשה ביותר", אומר כריס מקורמק, אלוף העולם המכהן, "זה לא האירוע הגדול מבחינת כמות קהל, ספונסרים או כסף, אבל זה ווימבלדון של הענף שלנו ואתה צריך להוכיח את עצמך בו. זאת אליפות העולם, המקום בו החל איש הברזל, כך שזה המירוץ האולטימטיבי למקצוען. אתה יכול לזכות בכל תואר, אבל יום אחד ישאלו: 'היי, האם זכית בקונה?'".

גטי אימג'ס

שם הכל החל, בהוואי, פרי מוחו של ג'ון קולינס, איש חיל הים האמריקאי וטריאתלט חובב. ערב אחד בפברואר 1977, בטקס חלוקת פרסים, התנהל דיון בשאלה מהו הספורטאי המושלם. היו שדיברו על אתלטים ושחיינים, קולינס הזכיר את רוכבי האופניים. ואז צצה בראשו מחשבה. כשעלה לנאום, הוא הציע לקיים תחרות שתורכב משלושה אירועים מקומיים קיימים - משחה ווייקיקי, מירוץ האופניים "אראונד אואהו" ומרתון הונולולו. "ומי שיסיים ראשון", הוסיף, "נקרא לו איש הברזל". בקהל צחקו.

מי צוחק עכשיו. ב-1978 השתתפו 15 איש בתחרות איש הברזל הראשונה. כיום, שלושה עשורים לאחר שקולינס קיבל תפקיד אחר בחיל הים והשאיר את התחרות לניהולם של אחרים, מופיעים בה כ-1,800 ועשרות אלפים נשארים בחוץ. בין לבין הוקם סבב וצצו תחרויות דומות שלכדו את דמיונם של רבים, אך גם עתה דבר לא עושה זאת יותר מהמקור.

בשנים שחלפו התפתחה התחרות בהוואי, שעברה ב-1981 מהאי אואהו למחוז קונה בביג איילנד, ומאז שומרת על מסלול קבוע. לשם הם נוהרים מדי שנה - מקצוענים וחובבנים, צעירים ובוגרים, מכורים לדבר ומכורים לכל אתגר, המחולקים למסלולי תחרות שונים. יש אומרים שאתה איש ברזל כאשר סיימת תחרות כלשהי. אחרים סבורים שאינך איש ברזל עד שסיימת את ה-תחרות.

גם הטובים קורסים

אגדות רבות נוצרו בהוואי, לא רק המנצחים הגדולים. כל מי שצפה בטריאתלון של 1982 ברשת ABC לא ישכח את התמונות המדהימות של המוליכה ג'ולי מוס קורסת לקראת קו הסיום. נופלת וקמה, נופלת וקמה. היא סיימה בזחילה, ואיבדה את הניצחון ממש ברגעים האחרונים. ריק הויט, המשותק בכל גפיו, התחרה מספר פעמים בעזרת אביו, שגרר אותו בשחייה, רכב על אופניים כשבנו יושב לפניו ודחף את כיסאו בריצה. לעתים היו השניים על המסלול זמן כפול מאחרים. "זה המקום היחיד בו אני באמת מרגיש שווה, ללא מגבלות", אמר ריק.

הקשיים הייחודיים מתחילים כבר בשחייה. בניגוד לתחרויות אחרות, שנפתחות באגם, כאן נשלחים המתחרים למאבק באוקינוס הפסיפי. המים צלולים ואפשר לראות בהם דגים, אך המלחים לא מסייעים בהכנת הגוף לבאות, לרכיבה הארוכה. "את מדוושת על אספלט שחור שמקרין כמויות אדירות של חום ולחות", מספרת לינדזי קורבין, שמכירה היטב את המסלול - הכולל טיפוס, כמובן - ואת הגבעות בהן חשופים המתחרים לרוחות.

ואז מגיעה הריצה, באותו מזג אוויר, על אותו אספלט. "החלק השני של המרתון הוא המאתגר ביותר", קובעת קורבין, "את מחוץ לעיר, אין שם אף אחד חוץ ממך והמתחרים. הרבה אנשים חוו התמוטטות מנטלית, וזה קורה בגלל שאת תוהה 'מה אני עושה כאן'. 38 מעלות, 80% לחות, ואת לבד". "זה כמו הכביש המהיר לגיהנום", מגדיר זאת מקורמק, "ההרגשה היא שהמירוץ שואב כל פיסה מהנשמה שלך".

במצב כזה, גם הטובים ביותר קורסים. כמה שנים לפני זכייתו הראשונה, התחבא מקורמק מרוב בושה באוהל עזרה ראשונה לאחר שגם נשים חלפו על פניו. ב-2009 סבלה מרדית' קסלר מכאבי ראש, נשכבה על המסלול והקיאה. כיצד הגיעה לקו הסיום אינה זוכרת. שישה שבועות אחר כך סיימה את תחרות איש הברזל באריזונה עם תוצאה מהירה בשעתיים וחצי. "זו פשוט חיה שונה", אומרת קסלר על הוואי, "לא רק שהמסלול מפלצתי, כל המתחרים הטובים בעולם מתאספים לתוך בועה קטנה".

למרות הכל, הצרות המרובות נשכחות כאשר מגיעים לישורת האחרונה בשדרת עצי הדקל ברחוב אלי דרייב. "אין דבר טוב יותר מאשר לרוץ לאורך השדרה כשקו הסיום מול עיניך", קובעת מישל ג'ונס, אלופת 2006, "זו תחושה פנטסטית להגשים משהו שרוב האנשים רואים כמשימה בלתי אפשרית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#