בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנגינה האופטימית של שוער הכדוריד

מנגן בגיטרה, כותב שירים ומופיע בברים. לגיל יעקב יש קריירה אלטרנטיבית מצוינת, אבל יש רק מקום אחד בו רוצה שחקן אס"א ונבחרת ישראל להיות: "שער הכדוריד הוא המקום הקטנטן שלי"

תגובות

מוקדמות אליפות העולם בכדוריד: בריטניה - ישראל | 21:00, לונדון

במשך שנים רבות, כאשר חובבי הכדוריד שמעו את השם גיל יעקב, לאיש לא היה ספק - מדובר במרכז התזזיתי מהפועל ראשון לציון. בכל אותה עת צמח בין הקורות שוער בעל שם זהה, שניסה לפלס את דרכו לתודעה. למרות שזומן לכל הנבחרות הצעירות ונכנס בהצלחה גם לנישת הבוגרים, יעקב השוער התרגל לחסות בצלו של יעקב המרכז.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

"היה מוזר שיש עוד אחד, במיוחד כשאנחנו כה שונים", הוא מחייך, "מצחיק שזה קורה בענף כל כך קטן. תחשוב שבכדורגל הישראלי היו שני לירן שטראובר". העונה, עם הפיכתו לשוער הראשון באס"א תל אביב, ויותר מכך - לשוער הבכיר בנבחרת ישראל, יעקב שוב שומע שקוראים בשמו. הפעם, לשם שינוי, הוא משוכנע שמתכוונים אליו.

ניר קידר

בבית הספר היסודי בהרצליה התמקם יעקב בין קורות הכדורגל בהשראת אביו, שחקן בדימוס. בכיתה ו' ביצע את ההסבה. "בכדורגל תמיד הרגשתי שחקן משני, אבל בכדוריד ראיתי שאני בורג משמעותי, לפחות 70% מהקבוצה. אין קבוצה שיכולה לנצח אם השוער שלה לא פוגע, ולא משנה מיהם שחקני השדה. בעוד שער כדורגל הזכיר לי וילה, שער הכדוריד נראה לי כמו מלון בוטיק, נוח וביתי מאוד. זה המקום הקטנטן שלי, ואני שומר עליו".

יעקב טיפס בסולם הגילים של בני הרצליה. לפני שלוש שנים, כבן 21, התבשר על ידי המאמן סער פרנקל על הפיכתו לשוער הראשון בבוגרים, שעלו לליגת העל. "במשחקי האימון לא הייתי טוב", נזכר יעקב, "הייתי בהלם מהעוצמות, כל השחקנים נראו לי גדולים. ראיתי שחקן כמו עידן מימון והרגליים שלי היו ממוסמרות לרצפה".

פרנקל לא רצה לפספס את השוער הצעיר והזעיק אותו לשיחה: "או שאתה הולך להיות טוב העונה, או שלא תהיה טוב בכלל". יעקב הפנים. "חזרתי הביתה קצת המום, אבל מאותו רגע השתניתי. קיבלתי ממנו שפע של ביטחון וזו היתה אחת המקפצות המשמעותיות שהיו לי".

יעקב הצטיין, עזר לעולה הטרייה להישאר בליגה ואף זומן לנבחרת. אלא שאז, בדיוק כאשר נדמה היה שהכל מתקתק לפי התכנית, שובש הזינוק המטאורי. שינוי כיוון שביצע באימון ביוני 2009 לקראת משחק מול גרמניה הסתיים בקריעת שלוש רצועות בברך. "הייתי אמור להשתלט על הנישה ופתאום זה נקטע", הוא נזכר בעצב, "היה לי קשה להתמודד עם זה ומאוד כעסתי על עצמי. ברור שחשבתי על הגרוע מכל. אחרי הניתוח לשחזור הרצועות, החלום שלי היה לחזור ללכת. רק שייתנו לי לזוז בלי הקביים, מי חשב בכלל על לשחק?".

אחי, תנגן

בתקופת הסבל מצא יעקב נחמה באהבתו השנייה, זו שגילה בגיל 14 כשגנב לאחיו הגדול את הגיטרה החשמלית. "עשיתי את זה בכל פעם שלא היה בבית", הוא צוחק בשובבות, "באחד הימים החזרתי את הגיטרה הפוך לאריזה והוא תפס אותי. למחרת חיכתה לי גיטרה קלאסית ולידה פתק מאחי: 'יום אחד תהיה הגיטריסט הטוב בעולם'. מאז הוא לימד אותי לנגן. תוך כדי השיקום, כשהייתי מתוסכל, יכולתי לפרוק הכל דרך המוסיקה. פרקתי ופרקתי, ואחרי חודשיים ראיתי שאני מסוגל לקפוץ. שנה אחרי הפציעה חזרתי מאימון עם חיוך ונשמתי לרווחה שאני מתפקד".

ניר קידר

לצד התהיות באשר ליכולתו להתאושש, היה גם מי שהאמין בו. חודשיים אחרי הניתוח המורכב, הרבה לפני שחזר לנתר בין הקורות, זומן יעקב לפגישה עם ראשי אס"א ת"א. "הגעתי לשם צולע. הם החתימו אותי כפצוע ולקחו סיכון גדול", הוא מודה, ויודע בדיוק מי רקח את המזימה המפתיעה.

"ההזדמנות הגיעה בזכות מישה לוין", הוא מחמיא לשוער האגדי של אס"א, שנמצא היום באמצע העשור החמישי לחייו. "מאז שהייתי בן 18, עוד בהרצליה, התחלתי לקיים אתו אימונים אישיים. הוא ראה שאני רציני ולוקח ללב, ולכן המליץ לאס"א לקחת אותי למרות הפציעה. חוץ מטכניקה, מישה לימד אותי לחשוב כשחקן. עד אז חשבתי רק על עצמי, על מה שאני צריך לעשות. הוא לימד אותי להתבונן ביריב, לפתות אותו ואז לתפוס אותו".

בתחילת העונה שעברה, אחרי שהחמיץ כמעט את כל השנה שקדמה לה, הגיע יעקב עם אס"א לדרבי מול מכבי תל אביב. "עד אז הביטחון שלי היה בקרשים - קבוצה חדשה, לא שיחקתי בכלל ולפעמים אפילו שאלתי את עצמי בשביל מה הביאו אותי. נכנסתי נגד מכבי ופשוט הייתי גיל של הרצליה. נעלתי את השער ועשיתי מה שאני רוצה, הרגשתי שאני מרחף".

לצד הבלחות אקראיות, נקלע יעקב לסיטואציה בעייתית - תחרות על המקום בשער מול זה שגידל אותו. "בהתחלה לא ידעתי איך לאכול את זה. מצד אחד מישה הוא כמו אבא שלי, אבל הוא לא איפשר לי לשחק. היה לי קשה לקבל את זה שאני עולה רק בגארבג' טיים אחרי שבהרצליה שיחקתי כל הזמן".

יעקב נלחם על הדקות בין הקורות והמשיך להתעצב בין ידיו של לוין. כשעולה סוגיית היחסים ביניהם, עיניו בורקות והוא מתאפק לא לדמוע. "יש לי צמרמורת כשאני מדבר עליו, זה ממש קשר אבהי. הוא נותן לי המון אהבה, אבל גם נותן לי בראש על בסיס יומי. גם העונה, כשהפכתי לשוער הראשון, הוא ממשיך לכוון אותי - תנוח, תשתה. אפילו כשאני בנבחרת הוא שואל איך ישנתי ומה היה באימון. הוא סנסאי, גורו שרואה אותי כמו פשפש שהולך וגדל. פתאום אני נותן לו פייט והוא אוהב את זה. אני אוהב אותו מאוד והיום נוח לי יותר לפרגן. אני מסוגל לרדת לספסל, לצפות במישה ולומר לעצמי 'היום אני פחות טוב'".

התפוצצות

בעבר, המקום בין קורות הנבחרת היה שמור לשוערים שעלו מברית המועצות. חלקם פרשו, אחרים התבגרו, ולוואקום השתחלו יעקב וילידי הארץ נוספים. "עד השנתיים האחרונות שוערים ישראלים בכלל לא היו בתודעה", הוא טוען, "לא סמכו עלינו יותר מדי, אבל היום כולנו מתפתחים ואני קוטף את הפירות בזכות מישה. בזמנו ניסו לאזרח את יוליאן סטראט (שוערה הרומני של מכבי ראשל"צ, א"ט) ובכל מקום כתבו שאין שוערים ישראלים ושאלו מה יהיה עם הנבחרת. הנה, פתאום יש שוערים שנותנים תפוקה, אז שכל הקשקשנים יפסיקו וייתנו לנו במה. גם היום, למרות שמאמן הנבחרת שלמה הופמן וקודמו גלעד מאור האמינו בי, עדיין יש בליגה תשעה שוערים זרים. זה לא נורמלי ולא הגיוני, איך רוצים שיצמחו כאן שוערים?!".

לצד הפריחה בשער, ממשיך יעקב לכתוב, להלחין וליצור מוסיקה. בינתיים הוא מסתפק בהופעות אקוסטיות בברים השכונתיים. "אלמלא הכדוריד הייתי הולך על זה בכל הכוח. הקלטתי כבר הרבה שירים ואני בטוח שהם מספיק טובים, צריך רק להוציא את זה. מה יכול להיות? הרי כבר נחשפתי על המגרש, הגיע הזמן שאעשה זאת גם במוסיקה. אני רואה את עצמי עולה לבמה עם להקה ומופיע מול קהל גדול, מדמיין איך אני נוסע באוטו ושומע ברדיו שיר שלי".

ניר קידר

אתה רואה קשר בין היצירה לכדוריד?

"המוסיקה נותנת לי שקט וביטחון בשער. תוך כדי המשחק אני מנותק, אבל לפני ואחרי עולות תחושות שמכניסות אותי לאטרף. אני קצת פסיכופת. שוערות זו תחושה ממכרת, כמו קעקועים - אתה פשוט לא יכול להפסיק; כמו להתאהב במישהי - פשוט חייב את זה בלי סוף. הסיפוק הגדול הוא מהעצירה שמכניסה אותי למומנטום ושורפת לי את החושים. ההתפוצצות שאחרי זו הרגשה עילאית".

יעקב בן ה-24 כבר לא יכול לחכות ורוצה לפרוץ - עם הסינגלים שיביאו אותו לרדיו, ועם ההצלות שיסחפו אותו לליגה בכירה באירופה. עד אז הוא רוצה לצבור ניסיון, לצנן את הפיוז הקצר ולזכות בתואר עם אס"א, שאיפשרה לו להמריא. לקראת פתיחת קמפיין הנבחרת, שואף יעקב להראות להופמן שהיה כדאי לסמוך עליו. "שוער כדוריד הוא ללא ספק הייעוד שלי", הוא משוכנע, "אני מתרגש וכבר מת להתפוצץ. השחקנים רעבים, יש התעוררות ואני רואה את הדור הזה מעפיל לטורניר גדול".

מחפשים מגמת שיפור

נבחרת ישראל נחתה אתמול בלונדון והבוקר תקיים אימון מסכם לקראת ההתמודדות הערב מול בריטניה בפתיחת מוקדמות אליפות העולם. יואב נאמן, הקפטן הפצוע, ייעדר משורות הנבחרת, שתמשיך להישען בעיקר על יכולתם של אבישי סמולר וחן פומרנץ.

"השחקנים בשלים והנבחרת יכולה להפתיע בקמפיין", אמר המאמן שלמה הופמן, "אנחנו יכולים וצריכים להצליח יותר מאשר בקמפיין הקודם". איציק חליפי הוסיף: "לא הגענו ללונדון למסע תענוגות. באנו לנצח ולחזור הביתה עם חיוך".

הדרך לספרד 2013

נבחרת ישראל תשחק בבית 1 בשלב הראשון במוקדמות אליפות העולם, מול בריטניה (הערב וביום ראשון) ואוסטריה (11 ו-14 בינואר). הזוכה בבית תעלה לסיבוב הבא, בו יקחו חלק גם אלופות ששת הבתים הנוספים ו-11 הנבחרות שיסיימו במקומות 4-14 ביורו 2012. תשע המנצחות במשחקי נוק-אאוט בשיטת בית וחוץ, שיתקיימו ביוני, יעלו לאליפות העולם בספרד 2013.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#