בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברוך שובך, ת'ורפדו

הוא לא מתחייב על הישגים ורק רוצה לחוות את ה"הנאה בהגעה לבריכה מדי יום". אחרי שש שנים מחוץ למים, איאן ת'ורפ קופץ בחזרה

תגובות

בחודש מאי קפץ איאן ת'ורפ לביקור מולדת באוסטרליה, וזכה לתזכורת מימים אחרים. רוב הופעותיו בתקשורת היו במסגרת אירועים רשמיים, וכאשר איפשר כניסה לאימוניו דאג ללבוש בגד ים מלא או לשהות במים כל העת, אך הצלמים סרבו להניח לו עד שהשיגו את מבוקשם. לפחות הושלם בכך מעגל. אותם כלי תקשורת שחגגו בשנים האחרונות על תמונות בהן נראו מותניו המתעגלות, שמחו להציג הפעם את דמותו המעודכנת, בפלג גוף עליון עירום וחטוב. ברוך שובך, ת'ורפדו.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

בסוף השבוע, יודע ת'ורפ, כבר לא יהיה היכן להתחבא. כמעט שש שנים מאז התחרה בפעם האחרונה ולראשונה מאז החל לעבוד על הקאמבק שלו באוקטובר אשתקד, ישוב אחד מגדולי השחיינים אי פעם למסגרת תחרותית. הבמה תהיה סינגפור, שתארח בשישי ובשבת תחרות במסגרת סבב גביע העולם, בבריכה קצרה (25 מטר). ת'ורפ יופיע בשני משחים שאינם בין מטרותיו - 100 מטר פרפר ו-100 מעורב - ואת התוצאות יהיה צריך לקחת בערבון מוגבל, אבל זו תהיה טעימה ראשונה לגבי מצבו של הפרויקט הסודי שיצר.

אי-אף-פי

מאז הודיע על שובו בפברואר האחרון, דאג ת'ורפ לבלות את רוב זמנו בהיחבא. החדירה לחייו, אמר, היתה גורם עיקרי בהחלטתו לפרוש ב-2006, בגיל 24 בלבד. הפעם בחר לעשות זאת אחרת. תחילה התאמן באבו דאבי עם ליי ניוג'נט, מאמן נבחרת אוסטרליה, לקול ביקורות מבית כאילו ההתבססות במדינה שאינה ידועה כמעצמת שחייה עלולה לסכן את התקדמותו. במארס השתתקו הקולות כשהודיע על מינויו של גנאדי טורצקי למאמנו.

טורצקי בן ה-61 נחשב לאחד ממאמני השחייה הטובים בעולם. הוא עבד באיגוד השחייה האוסטרלי, סייע לאלכסנדר פופוב לזכות בארבע מדליות זהב אולימפיות ב-92' וב-96', וחניכיו קבעו מעל 40 שיאי עולם. הוא ידוע כמאמן דקדקן וחדשני, שמתאים את שיטותיו לשחייניו. מעבר לכך, הוא משמש כמאמן הראשי במרכז האימונים הלאומי של שווייץ. ת'ורפ שמח להתרחק מאוסטרליה ולהצטרף אליו באירופה, שם גר בפנטהאוס עם נוף להרים ולאגמים.

שמונת החודשים בהם עובדים השניים יחד, מספר טורצקי, חולקו לשלושה. חודשיים הוקדשו לשיפור הכושר, ותוצאותיהם נראו במאי כשהתברר כי ת'ורפ הוריד להפתעתו כ-20 קילו בשבעה חודשים ושב למשקלו הנכון לתחרויות, כ-100 קילו. אחר כך עבדו על הבעיטה מתחת למים, הטכניקה המתפתחת ביותר בחמש שנותיו מחוץ לבריכה. לקראת שובו בנובמבר התרכזו במהירות. באוגוסט הוסיפו ל-50 ק"מ שחייה ולחמישה אימוני כוח שבועיים גם שני אימוני טניס, כדי לשפר את הקואורדינציה, ובספטמבר התאמנו בגבהים של סנט מוריץ. טורצקי מספר שדאג לא להפעיל על חניכו לחץ מוגזם, במטרה "לבנות את תשוקתו להתחרות, הרעב לתחרויות הוא הדבר העיקרי". "זה כמו לבנות בית", מוסיף המאמן, "אני מנסה לשים כל לבנה במקום הנכון".

אחת החשובות בהן, כמובן, היא תנועת החתירה של ת'ורפ. גם היא עברה עדכון, כדי להתאים אותה למטרותיו. מי שהיה שחיין 400 חופשי בלתי מנוצח החליט לוותר על המשחה הזה, מפני שלדעתו אין לו מספיק זמן לבנות סיבולת מתאימה עד למבחנים האוסטרליים לאולימפיאדת לונדון. התנועה שלו, מסביר טורצקי, היתה מושלמת ל-400 אבל התרכזה ביעילות במקום בכוח.

אי-אף-פי

כדי להצליח ב-100 וב-200 חופשי עזר לו המאמן ביצירת תנועה סיבובית יותר במותניים, המתבטאת במרחב תנועה משופר בכתפיים ובמרפקים גבוהים יותר. "אני רוצה שישחה בחופשיות", הוא אומר. ניקול ג'פרי, כתבת ה"אוסטרליין" שהורשתה באוגוסט לבקר באימונים, מספרת: "זה עדיין ת'ורפ, רואים את זה בעוצמת הבעיטה, בגל החריג שהוא מייצר כשהוא שוחה בשיא המהירות ובצורה שנראית חסרת מאמץ כאשר הוא גולש במים. אבל סגנון החתירה שלו נראה עתה כמו בן כלאיים בינו לבין פופוב".

השאלה היא לאילו תוצאות הדבר יוביל אותו. לאורך החודשים האחרונים ממשיך ת'ורפ לפזר עשן בסדרת הצהרות אופטימיות ופסימיות. בראיון ל-BBC בחודש שעבר הנמיך ציפיות: "מטרתי בהתחלה, והיא תישאר כך לאורך האולימפיאדה, היתה לשחות מהר יותר מבעבר. אני מוטרד מהאפשרות שממש אצליח, בגלל שלכך איני מוכן. נוח לי יותר עם הידיעה שרוב הסיכויים שאפול".

הבריכה שייכת לצעירים?

קשה לדעת כמה התקדם עולם השחייה בשנים בהן נעדר ת'ורפ, שכן חליפות השחייה הקפיצו תוצאות באופן לא ריאלי. שיא העולם שהשאיר מאחוריו ב-200 חופשי שופר מאז ביותר משתי שניות על ידי מייקל פלפס ובהמשך פול בידרמן, אבל נדמה שמדד טוב יותר מספקת אליפות העולם שנערכה בקיץ בשנחאי, בה כבר נאסר השימוש בחליפות. התוצאה שהביאה לריאן לוכטה זהב ב-200 חופשי אטית ב-38 מאיות משיא העולם שקבע ת'ורפ באליפות של 2001. מדד לגדולתו, אגב, מספקת העובדה שאפילו בעידן החליפות, שיא העולם של האוסטרלי ב-400 חופשי שופר רק במאית אחת.

אבל 400 מטר אינו רלוונטי וב-200 הוא לא מסתפק. ת'ורפ מכוון גם ל-100 חופשי, וכאן, מאמינים רבים, הוא שוגה. השחייה האוסטרלית אמנם חוותה ירידה בתוצאות, אך ספרינטרים נהדרים היא ממשיכה לייצר. בשנחאי זכה ג'יימס מגנוסן בן ה-20 בזהב עם 47.63 שניות. הישג השיא של ת'ורפ - 48.56 שניות, שקבע כשסיים שלישי בגמר באתונה 2004 - לא היה מעלה אותו אפילו לגמר.

בין הקולות האופטימיים והפסימיים, בודדים יודעים מה מצבו האמיתי. "לא שמעתי יותר מדי, נצטרך לחכות ולראות כיצד הוא שוחה", הודה הספרינטר אימון סאליבן. פה ושם צצו שמועות כאילו ביצועיו אי שם בשווייץ מפתיעים לטובה. את הצעירים המקומיים זה לא מטריד. מגנוסן וג'יימס רוברטס לא ממהרים לפנות דרך למתקאמבקים, ביניהם גם מייקל קלים. "רבים בתקשורת אומרים שנצטרך לרדוף אחרי ת'ורפי וקלימי", סיפר מגנוסן, "זה הפוך, הם יצטרכו לרדוף אחרינו. בגילנו, אנו משתפרים משמעותית מדי שנה".

אי-פי

ת'ורפ מודע לכך. את ההופעה של מגנוסן באליפות העולם הגדיר "מדהימה". אלא שממרומי גילו - בחודש שעבר חגג 29 - הוא מסוגל לראות את הדברים אחרת. מי שהיה ילד פלא שכבר בגיל 14 ייצג את אוסטרליה וכעבור שנה זכה בשתי מדליות זהב באליפות העולם, מכוון למשהו אחר.

"מדליות זה טוב, אבל עבורנו בשחייה, הזמנים חשובים יותר בגלל שיש לך מעט שליטה בזהות המנצח", הוא אומר, "הדרך הטובה ביותר לזכות במדליות בצבע היפה יותר הוא לוודא שהתהליך שלך טוב משל כולם, אבל לא צריך להגביל את עצמך לתוצאה הזו. תדחוף את עצמך מעבר לכך ותנקוט בגישה לפיה לא תנסה לנצח בפער של עשירית השנייה כשאפשר לנצח בשתי שניות. קח את זה רחוק. זוהי הגשמה ספורטיבית, לא רק מה שאתה זוכה לענוד סביב צווארך".

החשדנים אמרו וימשיכו לומר כי את הדבר שת'ורפ באמת רוצה לא עונדים סביב הצוואר. התרכזותו בלימודים (לשונות ופסיכולוגיה) אחרי פרישתו הובילה לצמצום בזמן שהקדיש לספונסרים, ובשנתיים האחרונות נקלעו חלק מעסקיו - מזון, כלכלה, טואלטיקה - לקשיים. הצורך בכסף, אומרים, הוא הסיבה העיקרית לחזרה.

למסיבת העיתונאים בה הכריז על שובו הופיע עם מנכ"ל חברת התעופה "ורג'ן בלו". למרבה התדהמה, היה זה המנכ"ל שהקריא את ההודעה על חזרתו, ודיבר שלוש דקות על הקשר בין החברה לשחיין ועל הקו החדש שלה לאיחוד האמירויות. האימונים באבו דאבי, זוכרים? לטענת ת'ורפ, האירוע נקבע מראש, והוא ביקש להקדים את ההודעה הנוגעת לקאמבק בשל הסערה התקשורתית שכבר נוצרה. "כסף", אמר, "לא היה מוטיבציה. אם היה, לא הייתי מפסיק לשחות".

אבל הוא כן הפסיק. ככל שהפך מנער פלא לשחיין צעיר, התקשה ת'ורפ להתמודד עם המחויבויות הרבות - אימונים, ספונסרים - ועם הרעב שאינו יודע שובע מצד התקשורת. גם כיום הוא נאלץ להדוף שאלות הנוגעות בזהותו המינית. באפריל עסקה התקשורת ארוכות בלבוש שייבחר להופעתו בחתונת הנסיך וויליאם, שהזמין אותו למרות שככל הידוע נפגשו השניים רק פעם אחת, ב-2009, ודנו בקרן הצדקה לילדים שהקים ת'ורפ.

העיקר שעתה, אחרי שזכה לטעום מהחיים כבחור צעיר רגיל - פחות או יותר - הוא קיבל תיאבון חדש לשחייה. "הזמן בו נעדרתי גרם לי להבין כמה בר מזל הייתי להפוך לספורטאי", אמר ת'ורפ ל"סנדיי מייל", "מדהים כמה שנאתי לשחות כשוויתרתי על כך, וכמה אני אוהב עתה את מה שאני עושה. עבורי, להתאמן זה חדש. מצאתי הנאה פשוטה בהגעה לבריכה מדי יום. אני עושה דברים שלא עשיתי בעבר או חווה דברים בהם לא הבחנתי בעבר".

עתה הוא חוזר לעשות דבר שבהחלט חווה כבר. בעשרת הימים הקרובים יופיע בשלוש תחרויות גביע העולם - בסינגפור, בבייג'ין ובטוקיו, אז ישחה לראשונה 100 חופשי. במארס יגיע רגע האמת הבא, כשיתחרה במבחנים האולימפיים של אוסטרליה באדלייד, במטרה להשתחל למשלחת ללונדון. לחמש מדליות זהב אולימפיות, 11 תארים עולמיים ו-13 שיאי עולם, בין השאר, לא תהיה משמעות באותה עת. הוא יילחם על מקומו כשווה בין שווים, אולי אפילו פחות מכך. זה לא מפריע לו.

"הבנתי בשלב מוקדם שהחזרה היא צעד הקריירה הגרוע ביותר שאפשר לעשות", אומר ת'ורפ, "אבל לא עשיתי את זה למען הקריירה שלי, אלא בגלל שרציתי לחזור לשחות. בפשטות, מצאתי את היופי בספורט שלי, זה שגיליתי בגיל צעיר. הצלחתי לחזור לכך, ועבורי זו מתנה. אני אוהב את החיים, זה נפלא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#