בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קשר משפחתי - אבא מאמן, בנים אוכלים בוסר

קומבינה, פרוטקציה, נפוטיזם - הם כבר שמעו הכל. האם להיות הבן של המאמן או הבעלים עוזר לקריירה? דבר אחד בטוח: זה מלחיץ מאוד

5תגובות

העיסוק התקשורתי בנתק שנוצר כביכול בין רביב ספיר, הבעלים של הפועל ראשון לציון, למאמנו ניסן יחזקאל, בעקבות אי שיתופו של הבן של הבוס, גל, נשמע מוכר לאריק גילרוביץ'. לפני שנתיים עלה גל ספיר למשחק הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת והתקבל ע"י האוהדים בשלטים ציניים. "אבא, תקנה לי קבוצה", היה המתון שביניהם.

גילרוביץ' היה אז המאמן והרגיש היטב איך זה להיות בין הפטיש לסדן. בחלוף שבעה מחזורים הוא עזב, אחרי שלטענת גורמים בקבוצה מיעט לשתף את ספיר למרות הלחצים שהופעלו עליו. במבט לאחור, מצליח גילרוביץ' לנתח את האירועים באופן קר יותר. "היה ברור שזה יוביל לסיטואציות לא נעימות בתוך המערכת", הוא משחזר, "מצד אחד, כל אבא רוצה שהילדים שלו יצליחו וזכותו לדחוף את הילד קדימה. זה קורה כמעט בכל תחום במשק, לא רק בכדורגל. זה לא פשוט עבור כל הצדדים המעורבים".

מקרים של אבות ובנים שעובדים האחד עם השני באותה קבוצה או באותה חברה, שכיחים למדי. המשק מבוסס הרי על תאגידים ועסקים משפחתיים. ד"ר יוסי לוונטל סבור כי ההשלכה האוטומטית של יחסי בעלים-שחקן או מאמן-שחקן, במקרים כאלה, היא נטל מנטלי על הילד. העובדה ששימש בעבר כפסיכולוג ספורט במחלקות הנוער בראשון לציון העניקה לו תצפית סוציולוגית מצוינת.

ספי מגריזו

"מראית עין היא דת ההמון", טוען לוונטל, "תמיד יהיה מי שידבר על הייחוס המשפחתי וזה ידרוש מהילד להוכיח את עצמו מעבר לילד רגיל. אלו דברים שקרו מאז ומעולם. מי זוכר היום שדוביד שווייצר אימן את בנו מושיק במכבי? כשאתה משחק בנוער ובילדים זה לא מעניין אף אחד, אבל בבוגרת הילד חייב להיות מאוד חזק בשביל להראות שהוא שם בזכות עצמו. אם זה הולך קשה, עדיף שהילד יעזוב וינסה את מזלו בקבוצה אחרת בשביל להוכיח לעצמו שהוא טוב גם במקומות אחרים. זה עבד מצוין עם עידן ורד, שעבר מהכח עמידר ר"ג, גן שם אביו היה מנהל, והצליח מאוד בבית"ר ירושלים".

על הקושי שעובר הילד יכול להעיד מקרבה ראשונה האבא והבעלים רביב ספיר. "לא קל להיות בעלים כשהבן שלך משחק, אבל הרבה יותר קשה להיות הבן", הוא אומר, "אסור שתהיה לו לרגע ירידה, אחרת ישר תהיה אצבע מאשימה כלפיו. הוא צריך לתת 200% בשביל שאף אחד לא ידבר. תמיד יחפשו אותו, כמו שחקן זר, אבל הרבה יותר גרוע כי את הזר אפשר לחתוך אם הוא לא טוב. אבל גל ילד חזק, הוא עשוי מחומר מיוחד, הוא כל כך שקט ומופנם שיש שחקנים חדשים בקבוצה שבכלל לא יודעים שהוא הבן של הבעלים".

בקצה השני של ראשון לציון, אצל מכבי המקומית, אלופת ליגת הכדוריד, מתעסקים בעניין דומה. יוסי גבע הוא יושב הראש של הקבוצה בה משחק בנו, דרור. בתחילת העונה קיבל הבן הצעה אטרקטיבית לעזוב לטובת א.ס. סביון, אך הוא סרב.

"אלו דברים שיושבים בתודעה", אומר גבע האב, "אי אפשר להתעלם מכך וזה טבעי. כל הסיטואציה הזאת מוסיפה לו לחץ. אם הוא יידע להתמודד עם זה הוא יהיה שחקן ראוי, אבל אם לא - אשחרר אותו. צריך להיות הוגנים גם כלפי הילד. אם אנחנו מצפים משחקן לציון מינימלי של 70, הרי שדרור יצטרך להוציא 85, אחרת הוא לא יהיה בקבוצה. בעוד שנתיים אף אחד כבר לא ידבר על זה. או שהוא יהיה שחקן מוביל שיבקיע וינהיג, או שהוא ישחק בקבוצה אחרת".

פרוטקציה בסנגלית?

אסייג אילן

הפועל רמת גן היא דוגמה קלאסית נוספת ליחסי אב ובן בתוך המועדון. האב מורי ארקין מחזיק בארנק והבן איתי במפתחות לשער, אבל הדבר כבר מזמן לא חלק מהשיח העיקרי ביציע. "אצלנו, זו סיטואציה של WIN-WIN, כי הקבוצה הרוויחה שוער טוב ובעלים מצוין", מבהיר נתן דטנר, יו"ר המועדון, "הדיבורים סביב הייחוס המשפחתי נפסק ברגע שהילד שחקן טוב. זה שם קץ לכל הספקולציות".

כאשר עוז ראלי עלה לנוער של בני יהודה הוא שמע בוודאי כמה רינונים על כך שאביו חזי משמש כמנהל הקבוצה. שש שנים מאוחר יותר, אחרי ששיחק כמעט אצל כל מאמן, מגיא לוזון דרך דרור קשטן ועד יוסי אבוקסיס, הקולות כבר כמעט לא נשמעים. "מאז שעוז עלה מהנוער", נזכר האב, "מעולם לא שמעתי מלה על כך שהוא משחק בגללי".

שלומי דורה, שהביא עמו להפועל חיפה את אחיו יוסי, זכה למקלחת צוננת מהאוהדים והואשם בנפוטיזם. היום האח עדיין מנהיג את הקישור האדום, בעוד ששלומי בכלל מאמן את בני סכנין. "לקח לאנשים זמן להבין שכשאני עולה על המגרש אין לי אבא, אמא, אח או ילדים", מבהיר שלומי דורה, "מה שמעניין אותי זה לנצח. כשאח שלי לא היה טוב, הוא היה מקבל ממני בראש וגם היה יושב על הספסל".

מראית עין היא מחלה גלובלית. תשאלו את איברהימה קונאטה, גם הוא זכה ללא מעט טרוניות כמנכ"ל טורה קונדה, הקבוצה הסנגלית בה החל חלוץ מכבי תל אביב את דרכו. "הדיבורים לא הפסיקו גם אחרי שמוסא זומן לבוגרת", הוא מסביר, "אנשים כאן צרי עין. אף אחד לא זכר שהגעתי למועדון אחרי מוסא".

גם בכדורסל לא חסרים מקרים בהם האב מכהן בתפקיד ניהולי והילדים משחקים תחתיו. בעונת 2003/04 הודיע טל רקאנטי, הבן של לני הבעלים, על פרישה זמנית בעקבות העיסוק בדקות המשחק שלו. מקרה דומה הסעיר אשתקד גם את עירוני רמת גן, בראשה עמד בני ברנר שבנו אור שיחק בקבוצה. גם מוטי דניאל, מנכ"ל הפועל חולון בה משחק בנו שון, מכיר היטב את הבעיות שעלולות להיווצר.

"המצב עקום עוד יותר כשהאב הוא בעלים או מאמן", אומר דניאל, "הממשק הזה קורה הרבה בספורט, ומה שקובע זה איך מתנהלים. אני בעל תפקיד בקבוצה ומנסה לצמצם עצמי לתפקיד ובטח שלא להתערב בהחלטות של הצוות המקצועי בעניין בני. זה לא אידאלי אבל זאת המציאות. לילד זה תמיד יהיה לא נוח, בעיקר בגיל צעיר. אני אומר את זה גם כילד שאביו היה מעורה מאוד בקבוצות בהן שיחקתי. זה מאוד מלחיץ את הילד וצריך לשמור שלא נגיע למצב של ריב".

מי ידליף למאמן?

משפחת חטואל היא המקבילה של משפחת לוזון בענף הסיף. לידיה חטואל מכהנת כיו"ר האיגוד, אחיה חיים הוא הקפטן, ומאור ודלילה חטואל הם סייפים מובילים. "כשיש אימונים כקבוצה זה יכול ליצור חיכוכים", מודה מאור, "היו כאלה בעיקר אצל אחותי, דלילה. זה יצר קנאה. מצד שני, קשה מאוד לשמור על אובייקטיביות במצב הזה. אני אמנם יכול להגיד לאבא דברים קשים והוא לי, אבל קשה לי מאוד שמישהו מדבר אליו לא יפה. סייפים בקבוצה גם לא יכולים ללכלך על המאמן כשאני לידם, כך שזה מעמיד אותי בפרדוקס.

"בתחרות שנערכה בפאריס, אמרתי לחברים שאבא שלי העדיף להיות בתחרות מקבילה למרות ששלי היתה חשובה יותר. מאוד רציתי שהוא יהיה אתי, אבל זה גם נתן לי הרגשה שהוא סומך עלי שאנצח גם בלעדיו. לטוב ולרע לא הייתי מחליף אותו במאמן אחר בשום סיטואציה".

אולגה לנסקי מתאמנת עם אמה אירנה בת ה-40 מאחר שלא מצאה מישהי בגילה שתוכל לתת לה פייט. "אין לי אופציה אחרת", היא מסבירה, "היא יודעת מה היא צריכה לתת לי וזה עובד טוב בסך הכל. באיצטדיון היא מאמנת לכל דבר, רק שבסוף היא גם נותנת נשיקות. הייתי עוברת להתאמן אצל מישהו אחר רק אם היה מדובר במאמן בעל שם עולמי".

אי אפשר לסיים בלי הבן של אחד הספורטאים הגדולים שידעה ישראל. רועי ברקוביץ' אמר לא פעם כי הייחוס המשפחתי יושב לו חזק על הכתפיים. מה הפלא כשלאבא שלך קוראים מ.י.ק.י. זה הלחיץ למרות, ואולי גם בגלל, ששיחק תחתיו במשך ארבע שנים יחד עם האח הקטן, ניב, בקבוצה שנקראה הפועל רמת השרון/חיפה - מועדון שנולד מאיחוד משונה שלטענת רבים נועד לשמש במה לבנים.

האב דווקא סבור כי השורה התחתונה היתה חיובית. "בסך הכל אני חושב שזה עשה להם טוב", אומר מיקי ברקוביץ', "בליגה כמו שלנו, עם הרבה זרים, קשה מאוד לקבל במה ואצלי הם קיבלו אותה. השנים האלה ברמת השרון שימשו עבורם מקפצה. היה להם מישהו מלמעלה שמכוון".

בנים אכלו בוסר I מקרים בולטים מהעולם

אלכס ודארן פרגוסון (כדורגל)

בנו של המנג'ר האגדי שיחק 27 משחקים במנצ'סטר יונייטד בין 1990 ל-1994. לא בהצלחה מרובה

קאל, קאל ג'וניור ובילי ריפקין (בייסבול) האב הפך בשנת 87' למאמנם של שני בניו בבולטימור אוריולס. השיא הגיע כשהמאמן הוציא את ג'וניור במהלך משחק וסיים עבורו רצף של 8,243 אינינגים

ולדימיר ו-ולדימיר וייס (כדורגל)

הבן משחק עבור אביו במדי נבחרת סלובקיה, והשניים שיתפו פעולה במונדיאל האחרון בדרום אפריקה

ג'ורג' וג'ורג' ג'וניור ווילסון (פוטבול) הבן שיחק עונה אחת ב-NFL, במיאמי דולפינס, בזמן שאביו אימן את הקבוצה

טד וצ'רלי נסר (פוטבול)

 

האב טד (ששימש כמאמן-שחקן), חמשת אחיו ובנו צ'רלי שיחקו יחד בקולמבוס פאנהנדלס בשנת 21'

גורדי, מארק ומרטי האוו (הוקי קרח) האב ושני בניו עשו היסטוריה כששיחקו יחד בעונת 79/80 בקבוצת הרטפורד וויילרס

קן וקן ג'וניור גריפי (בייסבול)

בשנת 89' הפכו לצמד אב-בן הראשון שמשחק באותה עת בליגה. שנה לאחר מכן הפכו לצמד אב-בן הראשון שמשחק יחד באותה קבוצה

טאבי, ג'י.ג'י וסול סמית' (כדורסל מכללות)

 

הבן הבכור, ג'י.ג'י, שיחק עבור אביו המאמן במכללת ג'ורג'יה. סול שיחק עבור אביו במכללת קנטאקי ולאחר מכן הפך לעוזרו במכללת מינסוטה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#