בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האב, הבן ורשת הקודש

ברנרדו הוא מאמן פואטי וקשוח שהוליך את הנבחרת להישגים רבים; ברונו קיבל צ'אנס ראשון במדים הלאומיים אחרי שערוריה לא קטנה. יחד מצליחה משפחת רזנדה לגרום לברזיל כולה להתאהב בכדורעף

תגובות

גביע העולם בכדורעף | 20.11 עד 4.12

"הצלחה היא השקט שבא כתוצאה מתודעה שעשית את כל המאמצים להיות הכי טוב שאתה מסוגל להיות". כך, במשפט אחד, סיכם מאמן כדורסל המכללות האגדי ג'ון וודן, שהלך לעולמו לפני קצת יותר משנה, את פילוסופיית האימון שלו.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

מאות מאמני כדורסל טוענים עד היום כי הושפעו מהשיטות של וודן, שהתבססו על לימוד עבודת צוות, מנהיגות, מוטיבציה ומחויבות, אך גם מאמנים מעבר לים, בענפים שונים לחלוטין, הושפעו עמוקות מדרך החיים הזו. ברנרדו רזנדה, מאמן נבחרת ברזיל בכדורעף, למשל. שחקן העבר, שהשקיע את כל חייו במקצוע, אימץ אל חיקו את אותן שיטות והתוצאות לא איחרו להגיע: אליפויות, גביעי עולם והפיכת נבחרתו ל"דרים טים" של הכדורעף העולמי.

הקלישאה גורסת כי הכדורעף הוא כל החיים עבורו, אך באמת כך הדבר. רזנדה, "ברנרדיניו" בשבילכם, גדל במהרה לתוך העולם של הכדור עם הרשת, כשהשיא כשחקן פעיל הגיע ב-1984, כשזכה עם נבחרתו במדליית הכסף באולימפיאדת לוס אנג'לס. הוא התחתן עם ורה מוסה, שחקנית כדורעף שהשתתפה בשלוש אולימפיאדות, ויחד הביאו לעולם את ברונו, שיהפוך בעתיד לאחד השחקנים המובילים בכדורעף העולמי. לאחר שהזוג התגרש, מצא רזנדה את פרננדה ונטוריני, גם היא שחקנית כדורעף לשעבר שזכתה במדליית הארד באולימפיאדת אטלנטה, והשניים חיים באושר עד היום.

אי-אף-פי

אחרי שפרש ממשחק פעיל, החל רזנדה בקריירת אימון מוצלחת. לאחר שש שנים עם נבחרת הנשים של ברזיל הוא נקרא להציל את הגברים, שסיימו רק במקום השישי באולימפיאדת סידני, והתוצאות לא איחרו לבוא: זכייה בזהב באתונה, אליפות פאן-אמריקן ב-2007, שמונה זכיות בליגה העולמית, שני גביעי עולם (2003 ו-2007) ושלוש אליפויות עולם רצופות, כשהאחרונה בהן באיטליה בשנה שעברה.

שיטת האימון הייחודית שלו, שגרמה לשחקנים להוציא את המיטב מעצמם כבני אדם וכאתלטים, ואישיותו המעט הזויה ופואטית - "מהות החיים היא לא הכוס, אלא הקפה אותו אתה שותה", כתב פעם במאמר - גרמו לאומה שלמה להתאהב. "אני לעולם לא אהיה שמח לחלוטין אחרי ניצחון בטורניר גדול", העיד פעם על עצמו, "אני רואה את השחקנים שלי רוקדים על המגרש, ואני לא מצליח להתרגש כמוהם. אני ישר מוטרד מהטורניר הבא. שלמות ושביעות רצון הן מטרות שאי אפשר להגיע אליהן כשאתה במירוץ מתמיד אחר הישגים".

היו"ר בדלת

אך גם לקונסנזוס הבלתי מעורער היה את רגע המשבר שלו. מעט לפני אולימפיאדת בייג'ין עקשנותו ואפס הסובלנות של המאמן באו לידי ביטוי כשהתעמת ראש בראש עם כוכב וקפטן הנבחרת, ריקרדו גרסיה, שנזרק הביתה. במקומו צירף ברנרדיניו שחקן צעיר ובעל פוטנציאל - בנו ברונו.

למרות שמומחים ניבאו לשחקן עתיד מבטיח, היו כאלה שהרימו גבה נוכח ההחלטה השנויה במחלוקת. "לקחתי קשה את הדברים שאמרו אז", סיפר לאחרונה ברונו, "זו היתה תקופה לא פשוטה. שמעתי יותר מדי פעמים שאני משחק כי אבא שלי המאמן, וזה גרם לי להרגיש רע. זו לא היתה אשמתי שגרסיה הורחק מהנבחרת. הלוואי שהייתי נכנס בסיטואציה אחרת. אני רוצה להאמין שהשגתי מספיק כדי להגיע למקום בו אני נמצא".

הוויתור על הכוכב הגדול נתן אותותיו מיד. נבחרת ברזיל הגיעה לגמר בבייג'ין מול ארצות הברית כשהיא זחוחה ובטוחה שהניצחון מונח אצלה בכיס. אלא שבסיום הראה לוח התוצאות 3-1 לאמריקאים, ושלח את רזנדה לשבועיים קשים של מחשבות ותהיות כיצד לעזאזל ברחה לו המדליה המוזהבת.

"זהו, אני פורש", כבר הצהיר המאמן, אלא שאז הופיע בביתו יו"ר ההתאחדות הברזילאית, ארי גראקה, שהושיט את ידו והצהיר: "אני רוצה אותך עד לונדון 2012. אין לי פה פיסת נייר, אני גם לא רואה בכך צורך. תלחץ את ידי ונתחיל לעבוד". רזנדה הסכים במקום. "יש בינינו מערכת יחסים יוצאת מן הכלל, וגם התוצאות נפלאות", סיפר לאחר מכן גראקה, "לא היתה שום סיבה שנעשה שינוי".

מאותה נקודה המשיכה הנבחרת הברזילאית הלאה, כשהיא זוכה כמעט בכל תחרות גדולה. השבוע יירצו הברזילאים לזכות גם בגביע העולם, כשאת עמדת המגיש הפותח תופס, איך לא, הבן ברונו, שכבר קנה את מעמדו כאחד השחקנים הבולטים כיום בעולם.

"אני מאוד רוצה להגיע כבר ללונדון, לכן אנחנו חייבים להציג יכולת טובה בגביע העולם כי הוא מהווה תחרות העפלה", אומר ברונו, "החווייה בבייג'ין היתה לא נעימה, אבל עדיין יש לנו שחקנים מאוד מוכשרים שמגיע להם לזכות בזהב. כולם בנבחרת עובדים קשה ומאוד אכפתיים אחד כלפי השני, וזה רגע שכולנו רוצים לחוות, גם בשביל אבא. אני עדיין נהנה לעבוד אתו. זה לא מוזר, אנחנו מקפידים שהיחסים יהיו מקצועיים".

ומה היה לאב להגיד לפני הטורניר? משהו פיוטי, כרגיל: "ברזיל היא מדינה של כדורגל, ובכדורגל אין אצלנו דבר כזה מקום שני. אז למה שבכדורעף זה יהיה אחרת?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#