בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבטה רפורמית

הכתרתו של ריאן בראון ל-MVP של הנשיונל ליג עשויה לשנות את התפישה בנוגע לשחקן הבייסבול היהודי: מגיבור מתקופה אחרת, לאחד שיכול לככב גם בעידן המודרני

תגובות

48 שנה חלפו מאז זכה היהודי האחרון בתואר ה-MVP של אחת מחטיבות ליגת הבייסבול המקצוענית. שלשום, כשריאן בראון ישב במרפסת ביתו במאליבו, צפה באוקיינוס השקט והמתין לטלפון ממספר בלתי ידוע - נפרד שעון החול מגרגיריו האחרונים.

בסביבות עשר בבוקר הגיע הצלצול. את המספר של ג'ק אוקונול, חבר איגוד עיתונאי הבייסבול ומי שנבחר לבשר את החדשות לבראון, לא ראה מימיו. אוקונול סיפר לבראון כי גבר בפער משכנע על מאט קאמפ, ונבחר ל-MVP של הנשיונל ליג לעונת 2011. בראון בן ה-28, שחקן השדה החיצון של מילווקי שהאריך לאחרונה את חוזהו בקבוצה עד ל-2020 תמורת 105 מיליון דולר, הודה לאוקונול בנימוס, ועם סיום השיחה שחרר צעקה שהדהדה בחלל הבית. "זה היה חשוב", אמר מאוחר יותר, "אני לא מתכוון להעמיד פנים שלא הייתי במתח".

אי-פי

עד לזכייתו של בראון, היהודי האחרון שהחזיק בתואר היה כוכב בן 28 בשיא תהילתו, סנדי קופקס, שסימל היטב את הקונפליקט המסורתי של היהודי האמריקאי - בין הרצון להתערות בחברה לבין הצורך לשימור המסורת - כאשר סרב להגיש באחד המשחקים של הוורלד סיריס ב-1965, משום שחל ביום הכיפורים. ההחלטה הפכה את קופקס החילוני לגיבור הקהילה היהודית, והפכה אותו לאייקון זהה בחשיבותו, אם לא למעלה מכך, לזו שיוחסה לבני מהגרים אחרים, כמו ג'ו דימאג'יו האיטלקי וסטן מיוסיאל הפולני.

במובנים החילוניים, מקומו של קופקס במיתולוגיה של הספורט נרכש בשל יכולותיו כמגיש, שהפכו אותו לדעת רבים לגדול בתולדות המשחק. שלוש פעמים זכה קופקס בטריפל קראון, תואר המוענק למגיש שמצליח באותה עונה לפסול הכי הרבה חובטים, להשיג הכי הרבה ניצחונות ולרשום את מאזן ריצות החובה הנמוך ביותר.

בקרוב אצלנו?

קופקס לא היה היהודי היחיד וגם לא הראשון לזכות בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. קדם לו הנק גרינברג, שנולד בניו יורק ב-1911 להורים יהודים שהיגרו מרומניה, וזכה בתואר ב-1935 וב-1940. כמו קופקס, הוא סרב ב-34' לשחק ביום כיפור, וזכה למחיאות כפיים מהמתפללים בבית הכנסת "שערי צדק" בדטרויט, כאשר נעטף בטלית במקום לאחוז במחבט במשחק של הטייגרס נגד היאנקיס. כאחד החובטים הגדולים בתקופתו, זכה גרינברג לכינוי "הפטיש העברי". גם אל רוזן, שחקן קליוולנד וה-MVP ב-53', כונה כך, ובשנים האחרונות עבר הכינוי לבראון.

לאורך ההיסטוריה לקחו יהודים רבים חלק במשחק האמריקאי מכולם. רבים מהם היו בני הדור הראשון באמריקה, שנאלצו להתמודד עם הקוטביות בין העדפת ההורים מהעולם הישן - רכישת השכלה והשתלבות בשוק העבודה - לבין רצונם להתערות בחברה בדרך הנגישה והמהירה מכולן, הספורט. בעצם זכייתו, חותמת להפיכתו לאחד השחקנים הטובים בליגה, שינה בראון את התפישה הקולקטיבית בנוגע לשחקן הבייסבול היהודי: מגיבור מתקופה אחרת, רחוקה וצבועה בשחור-לבן, לאחד שיכול לעלות לגדולה גם בעת החדשה.

אי-פי

כיום משחקים בליגה שחקנים רבים ממוצא יהודי, כמו איאן קינסלר מטקסס (אביו מתגורר בתל אביב), קווין יוקיליס מבוסטון, ובראון, בן לאם נוצרייה ולאב יליד תל אביב שהיגר בילדותו לארצות הברית, ושרואה עצמו יהודי לכל דבר, לפחות במובן התרבותי. "אני יהודי לכל דבר ועניין וזה משהו שאני גאה בו", התבטא בעבר.

עם זאת, כשהתפתח דיון סביב העובדה שלקח חלק במשחק הפלייאוף מול אריזונה על אף שגלש ליום הכיפורים, אמר בראון: "אני לא רוצה לעשות מזה יותר ממה שזה. לא עשיתי בר מצווה, לצורך העניין. אני לא רוצה להעמיד פנים שכן. גם את החגים אני לא מציין, אבל אני בהחלט גאה להיות מודל לחיקוי עבור צעירים יהודים רבים".

לאחרונה, בראיון שהעניק לאתר "וואלה!", אמר קינסלר כי ישמח לשחק בנבחרת ישראל, שתתחרה במוקדמות אליפות העולם 2013, בתנאי שלא יזומן לנבחרת ארה"ב. הצהרתו של קינסלר משתלבת היטב עם רצונם של מנהלי הענף בישראל, נמושת בייסבול בכל קנה מידה, להרכיב נבחרת על בסיס כוכבים אמריקאים. בראון כבר הביע נכונות לייצג את ישראל, וכל שנותר הוא להרים לו טלפון. אפשר גם בשבת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#