בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדה קטנה עם כדור גדול

היא מייצגת את ישראל באליפות העולם בבאולינג, ולא נותנת לסוכרת למנוע ממנה להגיע להישגים. הצצה לחייה של מגשימת החלומות, שחף אנטין

10תגובות

גילוי נאות: כותב המאמר היה בעבר שחקן באולינג מקצועני. לא איזה כישרון יוצא דופן, אבל שחקן סביר שזכה בגביע המדינה לנוער בשנת 2004 כקפטן הקבוצה. "שחקן נשמה", נגדיר זאת כך. באותה שנה, שנת הפרישה שלי, הגיעה לליגת הנוער ילדה קטנה בת 12 בשם שחף אנטין. את המראה של הילדה הפצפונת עם החיוך הגדול והכדור שנראה קצת כבד בשבילה קשה היה לפספס. "מה היא עושה פה?" תהינו בקול, "שתחזור לפה בעוד כמה שנים כשתוכל להרים כדור נורמלי".

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

חלפו להן השנים ואנטין, כיום בת 19, המשיכה לבקר את המסלול על בסיס יומי. היא עברה את כל ליגות הנוער, הגיעה לבוגרות ואף זכתה במדליית זהב באליפות אירופה לבנות גילה. וכן, אותו חיוך מהפנט נשאר גם נשאר. ברגעים אלה מייצגת אנטין את ישראל באליפות העולם ביוהנסבורג, ופתאום אני מבין: הילדה מגשימה את החלום, ואני מראיין אותה. איזה עולם.

שרון בוקוב

"הגעתי לבאולינג בגלל אבא שלי ששיחק בצורה מקצוענית במשך הרבה שנים", משחזרת אנטין את תחילת דרכה, "תמיד זה משך אותי אז החלטתי לנסות. אחרי מעט מאוד זמן כבר השתתפתי באליפות ישראל עד גיל 14 ולקחתי את המקום השני. הייתי אז בת 10 וחצי. שיחקתי במדי רמת גן ויצא ששיחקתי הרבה נגד שחקנים ושחקניות שגדולים ממני. הרגשתי כאילו אני האחות הקטנה שכולם אוהבים לצחוק וליהנות איתה והיה לי מאוד נחמד עם זה.

"באיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה לקבל החלטה לא פשוטה: האם להתמקד בבאולינג או להעדיף דברים אחרים שעסקתי בהם כמו הצופים, ריקוד או התעמלות קרקע. זה לא היה פשוט, אבל החלטתי שאני נותנת את כל כולי לבאולינג. הראש היה חייב להיות ממוקד בדבר אחד בלבד כי הנושא המנטלי בספורט הזה הוא מאוד משמעותי".

לשחק באולינג ולהזריק אינסולין

ההימור של שחף והוריה שתמכו בה והסיעו אותה בכל שבוע השתלם בגדול. אנטין הפכה לאחת השחקניות הבולטות בארץ, תוך שהיא מתמודדת גם באליפויות בוגרים, גורפת מדליות בלי סוף ואף משיגה את הניקוד המקסימלי במשחק (300) לפני כשנתיים. את הקרדיט לכך היא נותנת למאמניה לאורך השנים, גדי אבירם ולאה כהן.

אלא שאז, באמצע החיים, נאלצה אנטין להתמודד עם דבר חדש ומרתיע: סוכרת נעורים. "גילו לי את זה לראשונה בבדיקה שגרתית בצו ראשון", היא משחזרת. "זה היה ממש מוזר. לא בדיוק הבנתי על מה מדברים איתי ומה רוצים ממני. אמרו לי שיש חשש לסכרת, ושהם יאשפזו אותי לכמה ימים. למרות ההלם בהתחלה, ניסיתי לקחת את זה למקום חיובי. אז קיבלתי סוכרת - בקטנה. ככה אני מסתכלת על כל דבר בחיים שלי", היא אומרת באוטימיות וממשיכה בקו החיובי: "אספתי את עצמי מהר וניסיתי לחזור לשגרה תוך כדי
שאני מבינה שאני צריכה להיות יותר קשובה לגוף שלי ולבריאות שלי".

לא סוכרת ולא שום דבר אחר בעולם יכל לעמוד בדרכה של אנטין, ששנת 2010 היתה שנה מקצועית יוצאת מן הכלל מבחינתה. זה התחיל בחודש אפריל עם הופעה באליפות אירופה עד גיל 19 לשם הגיעה עם מטרה אחת ברורה: "לנצח". אנטין מספרת כי "הכל היה מתוכנן בשבילי על מנת להגיע לרגע האמת ולקחת את אליפות אירופה. סימנתי לעצמי יעדים כל חודש עד הטורניר מבחינת הממוצע שלי, וזה עבד. גברתי בגמר
על יריבה לטבית בשם מריה טקצ'נקו אחרי שהפסדתי את המשחק הראשון, אבל ניצחתי בשניים הבאים. הסוכר שלי ביום הראשון של משחקי הגמר היה כל כך גבוה, אבל זה לא עניין אותי. הייתי בהיי כל כך גדול. הרגשתי כבוד גדול לקחת את הטורניר הזה".

שרון בוקוב

כמה חודשים לאחר מכן המשיכה אנטין עם היכולת הטובה כשנעצרה רק ברבע גמר אליפות אירופה לבוגרים שנערכה באנקרה. בימים אלה משתתפת אנטין באליפות העולם הנערכת ביוהנסבורג. אנטין, משק"ית חינוך שנמצאת בבסיס סגור ויוצאת לביתה רק בסופי שבוע, עשתה הכל על מנת למצוא זמן להתאמן ולהגיע לאליפות בכושר הכי טוב שהיא יכולה, תוך כדי שהיא נעזרת בארגון "איילת" המסייע לספורטאים במקצועות לא אולימפיים בכל הנושא של מימון העסק היקר הזה שנקרא כדורת. "קשה לי להגיד מה הציפיות שלי מעצמי לקראת האליפות", ניסתה אנטין להסביר. "אני שואפת לעשות את הכי טוב שאני יכולה. אני יודעת שביום נתון אני יכולה לנצח כל אחת והכל יכול לקרות. הכל תלוי במי רוצה יותר".

לצד ההישגים, חשוב לאנטין דבר נוסף: להיות שגרירה ישראלית גם בבאולינג וגם בכל מה שקשור לחולי סוכרת. "אני מאמינה גדולה באנרגיות חיוביות", היא מסכמת. "באליפות אירופה ראו אותי פתאום בודקת סוכר והסתכלו עליי בצורה מוזרה, אבל זה עבר להם. אני מנסה לעודד אנשים שחולים בזה שימשיכו לחיות את החיים שלהם בצורה רגילה ושיבינו שכעת הם יכולים להעריך יותר את הגוף שלהם ולדאוג לו".

דקות לאחר סיום הראיון עם אנטין, אני יושב עם אותה מדליית זהב שזכיתי בה לפני יותר מדי שנים ומנסה להיזכר בימים הקסומים על המסלול. הרהרתי ביני לבין עצמי על "קאמבק" למשחק, גם על חזרה לליגה המקצוענית חשבתי, לשנייה, ואז נזכרתי ששחקני נשמה נשארים שחקני נשמה - בלי יכולת ממשית להגיע למשהו. המסקנה: שכל אחד יישאר בשלו - אני עם הלפטופ, ושחר, שחולמת בשביל כולנו, עם הבאולינג והחיוך הגדול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#